סביר להניח שרובכם לא שמעתם מעולם את השם איתן זאב. גם אני לא, כי איתן הוא איש של שטח ועבודה, לא של במה. חקלאי. גר על ראש פסגה חשופה במערב בנימין, ששומעים בה את הרוח השרבית ורואים ממנה את הטבור של המטוסים המועטים שעדיין נוחתים בנתב"ג. הוא גר שם עם אשתו וחמשת ילדיו, בחיבור שקט בין אדם לאדמה.
הקרקע רעדה תחת רגליו של איתן השבוע, וראוי שתרעד גם תחת רגלינו. ביום ראשון הגישה פרקליטות המדינה כתב אישום שעלול לזרוק אותו לכלא.
לפני כחודשיים הותקפו איתן וחבריו, בשעה שעיבדו את האדמה בשומרון, באזור שנקרא דורות עילית. בשטח פרטי, בבעלות יהודית, רשום בטאבו. איתן וחבריו מעבדים שם את הקרקע ברישיון ובחוזה. המון ערבי מהכפר הסמוך הגיע וחסם את כביש הגישה היחיד שהיה לחקלאים היהודים, כשברקע כריזת המואזין משלהבת להפסיק את "גזל הקרקעות".
"הנאשם ניגש לאנשי ההמון וביקש מהם לפנות את שביל הגישה כדי שאנשי החבורה יוכלו לעזוב", נכתב בכתב האישום. הערבים לא זזו, להפך: "במקום התפתחה מהומה". בשפה סטרילית של כתב אישום זו מהומה, בשפת המציאות זה אוטוטו לינץ'. כמו בסרט ילדים, ישבו על הכתפיים של איתן שני מלאכים. האחד הזהיר אותו "שלא תעז להשתמש בנשק, אתה יודע מה יעשו לך אחר כך רשויות החוק". השני לחש לו "יש פה שלושה קטינים באחריותך, יש לך עוד חמישה ילדים בבית. אתה יודע איך זה עלול להסתיים".
איתן היסס לרגע, ובסוף ירה כדי להרתיע, ירי שממנו נפצע אחד הפורעים. לצערו ירה. הוא רצה לסגת מהמקום ללא מריבה, אבל נחסם. האירוע נמשך, עם סלעים וקלשון שהיה כפסע מראשו של אחד החקלאים. רק אחרי שהצליחו להיחלץ, פגשו החקלאים בכוח הצבאי שהוזעק. הם יצאו משם עם פציעות ראש ועם חקירות משטרה ומעצרים לרוב.
מאז, איתן ישב אזוק במגרש הרוסים וכלוא במעצר בית. נע ונד בין חדרי חקירות, כאחרון העבריינים. נשקו נלקח ממנו, והוא נעדר יכולת להגן על עצמו ועל משפחתו. הפורעים הערבים מסתובבים חופשי, גם המואזין והמסיתים ממשיכים ללגום קפה של בוקר. השופט החליט לשחררו ממעצר בית, למרות שהפרקליטות באטימותה דרשה להמשיך. מספיק לקרוא את עדות האופי של המח"ט כדי להבין שבטובי בנינו עסקינן, ואין בו כל סכנה. ישבתי אצלו בחווה השבוע. יש לו מבט טוב ונחוש בעיניים. הוא לא מחפש כסף או חשיפה. הוא רוצה שיידעו שהוא הגן על חייו ועל חבריו, לא חיפש מריבה.
הסיפור פה הוא לא פרטי אלא לאומי. זה הסיפור של החקלאים בנגב, בגליל וביו"ש. אלה שבאים לעבוד את האדמה ומוצאים עצמם חשופים מול התוקפים בשטח ובלי גיבוי של המדינה. יודעים שאם לא יגנו על עצמם, הם עלולים להיפגע מהפורעים - ואם כן יגנו על עצמם, הם עלולים להיפגע מהמשטרה ומהפרקליטות. המקרה הזה צריך להדאיג את כולנו. כולנו איתן זאב.
שרה העצני כהן היא יו"ר תנועת "ישראל שלי"
