מכות, קללות, קשירות, השפלות. בגני ילדים, בבתי אבות, במחלקות סיעודיות ובמוסדות לנוער בסיכון, פעם אחר פעם, עוד ועוד מקרים. הלב מתכווץ, המראות מעוררי חלחלה ומפחידים: זה יכול להיות הילד שלי או אחד מהוריי. אני מפקידה בידי מישהו את שיקר לי מכל ודווקא הוא פוגע בו.
איזה בן אדם נורמלי מסוגל להטיח פעוט אל הרצפה או להרביץ לקשיש חסר אונים? אנחנו לא מסוגלים לתאר לעצמנו אותנו עושים כזה דבר, לא משנה מה. אנחנו הרי אנשים טובים, הגיוניים ומלאי חמלה, אין בנו את היצר החייתי שגורם למטפלים האלה להשתולל. רובנו לא נגיע לעולם למצב של אובדן שליטה מוחלט. אנחנו יכולים לריב, להתעצבן, לכעוס - אבל לא לאבד צלם אנוש. יהיה רגע שבו נעצור ונגיד לעצמנו שהגזמנו, שכדאי להירגע.
אלא שמי שמדמיין לעצמו סיטואציות כאלה, מעולם לא חווה מה זה אומר להיות כוח עזר. להחליף חיתול לקשישים, לרחוץ ישבנים של ילדים זרים, להינשך על ידי נער בהתקף זעם. ובסוף להרוויח 6,000 שקלים ברוטו למשרה מלאה, להיות תמיד בתחתית הסולם: ללא מעמד ותנאים, בדרך כלל עובד קבלן, חסר אונים בעצמך אל מול הממסד ועלויות המחיה.
"אף אחד לא הכריח אותם לעבוד בזה", יגידו. ברור שלא, רק החיים עצמם. "השאיפה שלי זה להיות עובד קבלן במוסד סיעודי שחוסך כמה שאפשר בכוח אדם ומטיל על העובדים שלו הרבה יותר משהם יכולים להכיל, ולהרוויח פרוטות", אמר אף אחד אף פעם. עוד לא קם הילד שחולם על תינוקות לא שלו שפולטים עליו.
למשרות הללו מגיעים אנשים שאין להם שום הכשרה מקצועית או מושג עם מה שהם ייאלצו להתמודד. הם לא עוברים שום אבחון פסיכולוגי או מבחן אישיות לפני שהם נכנסים לעבודה, המחסור בכוח אדם כל כך גדול, שכל מי שמוכן לעבוד - מתקבל.
שום דבר לא מצדיק התעללות בחסרי ישע, ומי שעושה זאת חייב לעמוד לדין ולשלם את המחיר. אבל תמיד כשמסכת התעללות כזאת נחשפת, אנחנו ממהרים להסתער על המתעללים ומתעלמים מהבעיה המערכתית, שנדרשת רפורמה אמיתית בתחומי הסיעוד והטיפול שתאפשר גיוס כוח אדם מקצועי. שהאנשים הללו צריכים, אחת לתקופה, להיבדק על ידי פסיכולוג/ית. ששכר גבוה יותר יביא אנשים טובים ומקצועיים יותר.
בסיפור "לישון" של צ'כוב המטפלת ורקה חונקת את התינוק הבוכה. היא לא רעה, גם לא מפלצת, רק נערה עייפה שחייה סובבים סביב עבודה אינסופית ומחסור. נכון, יש גורמים בהנהגה הישראלית שלא ממש מחבבים את הסופר והמחזאי הדגול. אבל אולי כדאי בכל זאת להידרש לסיפור הזה כדי להביא לשינוי אמיתי בתחום הטיפול והסיעוד. זה לא הרבה לקרוא - סיפור קצר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו