אין אמון בלי עצמאות השופטים

בג"ץ דן אתמול בשאלות המשפטיות המתעוררות מההסכם הקואליציוני, ובהן הסעיף הנוגע לוועדה לבחירת שופטים, נושא הנתון זה מכבר לדיון ציבורי. יש הקוראים לשנות את שיטת המינוי מוועדה המורכבת מפוליטיקאים, שופטים ונציגי לשכת עורכי הדין, ולהתאימה לזו הקיימת במדינות רבות - למשל, במודל האירופי של בתי משפט חוקתיים - שבהן גורמים פוליטיים הם הדומיננטיים בבחירת השופטים. זאת נדרש, כך נטען, לחיזוק אמון הציבור ולגיוון בית משפט המכריע במחלוקות ערכיות. 

אך שיטות המינוי הפוליטיות והפרלמנטריות של שופטים חוקתיים במדינות אירופיות רבות דווקא גורמות לבעיות מורכבות, כפי שמראה מחקר חדש מאת ד״ר פבלו קסטילו־אורטיז מאוניברסיטת שפילד, שפורסם באתר "Georgetown Journal of International Affairs".

ראשית, שחקנים פוליטיים משתמשים באופי הפוליטי של המינויים של שופטים חוקתיים כדי לתקוף בתי משפט כאשר אינם אוהבים את החלטותיהם, למשל, על ידי טענות שבית המשפט מוטה פוליטית או נשלט על ידי יריבים פוליטיים. 

שנית, בניגוד לתפיסה שמינוי פוליטי מחזק את אמון הציבור במערכת המשפט, מראה המחקר כי בשל הנראות והאופי הפוליטיים של בתי משפט חוקתיים, דווקא במדינות אירופיות עם בתי משפט חוקתיים, לאזרחים יש תפיסה נמוכה של מערכת המשפט בכללותה במדדי עצמאות שיפוטית והוגנות משפטית. נטייה זו נחלשת ככל שהמדינה ותיקה וממוסדת יותר. תמונת בית משפט, המורכב משופטים שמונו פוליטית והמכריעים בנושאים פוליטיים לבקשת פוליטיקאים, מתנגשת עם הרעיון של שיפוט עצמאי וא־פוליטי המכריע בסכסוכים משיקולים משפטיים. 

לבסוף קיימת הסכנה של השתלטות על בתי משפט בידי שחקנים לא־ליברליים. הרשות המבצעת, במדינות שונות, מבקשת להיפטר ממגבלות חוקתיות על כוחה ולשם כך שואפת "להשתלט" על בית המשפט, בין השאר באמצעות הליך מינוי השופטים. ממשלות לא־ליברליות השולטות בפרלמנט או בהליך המינוי, ממנות לבתי המשפט החוקתיים שופטים חוקתיים שנתפסים "נוחים" או "נאמנים" למשטר. ואז בית המשפט אינו מסוגל או אינו מעוניין להתנגד לנטיות האוטוריטריות של משטרים אלה.

לכן, נטען במחקר, יש לחשב מסלול מחדש. כדי שבתי משפט חוקתיים יוכלו לבצע טוב יותר את תפקידם: הגנה על החוקה, על זכויות יסוד ועל הדמוקרטיה, יש ללכת לכיוון דה־פוליטיזציה של מוסדות אלו. חלק מהמדינות האירופיות כבר צועדות בכיוון זה, שביכולתו לתרום לחיזוק הלגיטימיות המקצועית ותפיסת הניטרליות של בתי המשפט. 

אוסיף בהקשר הישראלי, שבהינתן העובדה שבית המשפט העליון עוסק לא רק בעתירות חוקתיות אלא, לרוב, בסכסוכים משפטים מקצועיים בתחומי המשפט האזרחי והפלילי, יש חשיבות יתרה למקצועיות השופטים. השיטה הנוכחית מאזנת בצורה נאותה בין צורכי ייצוג למקצועיות. שינוי אחד שכן נדרש, בניגוד למה שנקבע בהסכם הקואליציוני, הוא עיגון נציג אופוזיציה בוועדה. בוודאי אלו שקוראים לגיוון בית המשפט ולשיקוף האוכלוסייה, צריכים להיות בעד עיגון כאמור. וכשם שדה־פוליטיזציה היא הכיוון הרצוי באירופה, גם אצלנו אין להפוך את מינוי השופטים להכרעה פוליטית בלבד שתביא לפוליטיזציה ולמפלגתיות של השפיטה.

יניב רוזנאי הוא פרופסור חבר בביה"ס הארי רדזינר למשפטים, המרכז הבינתחומי הרצליה