בזמן שכולנו יוצאים מאיזון בהסגר, דבר אחד נעשה יותר ויותר ברור: הגיע יום הכיפורים של מדיניות ההזנחה וקרסה הקונספציה החברתית־כלכלית.
כשליה זועקים: רשת ביטחון חברתית שלא מצליחה להציל משפחות מעוטות אמצעים ומשפחות בסיכון עם בעיות אחרות; מערכת חינוך שלא התקדמה למאה ה־21; עולם עבודה שלא פיתח את המיומנויות שנדרשות מכל העובדים במאה הזו; מצוקת דיור שמאיימת יותר מתמיד על קורת הגג של מאות אלפים; מערכת בריאות מדוללת ונרעדת. כל אלו היו רשומים בדם על הקיר גם לפני הקורונה.
אבל הקונספציה שולטת לא רק בישראל, אלא במדינות מערביות רבות, כבר שלושה עשורים. ולכן, גם כאן, ממשלות מימין ומשמאל האמינו שהמדינה צריכה לצמצם ולהצטמצם. הגישה היתה תיקונים נקודתיים. קוסמטיקה. אבל כעת התוצאות הקשות מכות ברמה העולמית. פתאום כולם רואים בעיניים שאין תחליף למערכת בריאות לאומית חזקה, כי בלעדיה כולנו במוקדם או במאוחר נקרוס. בכל המדינות יש מבוגרים וילדים שצריך לטפל בהם, מפוטרים שצריך לתת להם מענה, ומשפחות ברעב שצריך להאכיל. לכן מדינות כגון ארה"ב ובריטניה, שבמשך שנים קיצצו תקציבים חברתיים, משקיעות עתה סכומי עתק בחבילות סיוע לאזרחים ולעסקים.
העובדה שיום הכיפורים של ההזנחה החברתית הוא עולמי, היא סיבה לתקווה. כשהמצוקה היא ברורה ומוחשית במדינות כה רבות, הרבה יותר קשה להכחיש ולעצום עיניים.
אם בכל העולם מבינים שהקונספציה קרסה, גם בישראל צריכים לשנות כיוון, במשבר הנוכחי ומעבר לו. הממשלה החדשה צריכה לקבל אחריות לתשתיות החברתיות עבורנו ועבור הדורות הבאים. קודם כל לנהל את העסק, לתקצב ולמצוא לו מקורות מימון, גם במחיר של העלאת מסים למי שיש להם יותר.
נצטרך להשקיע כדי לשקם את מערכת הבריאות, כדי לקדם את החינוך וכדי לטוות מחדש רשת ביטחון חברתית. הלוואי שהיתה תרופת פלא אחרת שתבטיח לנו ביטחון חברתי. אין אחת כזו. בתוך עשור אנו יכולים להיות במקום אחר לגמרי בכל המדדים, אך כדי שזה יקרה דרושים שינויים במאות ואולי באלפי תוכניות ממשלתיות, חוקים, סעיפי תקציב, נהלים. צריך אנשים שיידעו לנהל את זה אחרת. משימה לא פשוטה, אבל מחויבת המציאות.
משבר הקורונה המחיש לכולנו שהביטחון החברתי חשוב לא פחות מהביטחון הצבאי. ואם זה כך, מהן האופציות? אפשר להמשיך לקצץ את השירותים החברתיים. אפשר לא לשנות כלום. ואפשר גם לשקם. במה אתם בוחרים?
אז נכון, אנו גם במשבר כלכלי, וזה אוטומטית גורם לנו לחשוב שצריך להדק את החגורה. אלא שזו תהיה תגובה פבלובית למיתון, ברוח הקונספציה שקרסה, והמחיר שלה יהיה עצום. המשק שלנו במצב טוב. החוב והאינפלציה ירדו דרמטית בעשורים האחרונים. יש לנו אפשרות להגדיל את הוצאות הממשלה כדי לתקן ולחזק את התשתיות החברתיות. אלו, בתמורה, יגנו ויפתחו את המשק ואת החברה גם יחד.
יש כאן תקווה אמיתית לריסטארט חברתי. כל מי שמאמין בעתיד שלנו כאן חייב להתגייס ולהביא את השינוי, ולבנות אותו תחום אחר תחום, תוכנית ועוד אחת. ליצוק בלבנים של חוקים ותקציבים חומת ביטחון חברתית לכולנו.
עו"ד טלי ניר היא מנכ"לית עמותת 121 - מנוע לשינוי חברתי
