נגיף הקורונה טלטל כלכלית, נפשית ולאומית את מדינת ישראל כמו את רוב מדינות העולם. אולם השאלה הבוערת ביותר נוכח המשבר היא למעשה: האם במדינת ישראל אפשר לישון בשקט בלילה אחרי סיום המשבר? כבר עכשיו ברור לכל המומחים, בצורה חד משמעית, שאנחנו ממש בתוך מרחב ההתממשות של משבר נוסף – והכוונה היא לרעידת אדמה חזקה בשבר הסורי אפריקני, בעוצמה של לפחות 6 בסולם ריכטר. רעש האדמה הקודם, בעוצמה של 6.25, התרחש בשנת 1927 כשהמוקד היה צפון ים המלח.
נכון, אמנם הקורונה עכשיו במרכז החדשות והמשאבים של כולם מופנים לבלימתה, אבל היא צריכה לשמש לנו תזכורת – איך להיערך לקראת משבר אפשרי נוסף. הסטטיסטיקה, מעצבנת שכמותה, מלמדת שפעם במאה שנים יש בישראל רעידת אדמה חזקה. מדובר בנתון שעד היום "דפק כמו שעון" במשך אלפי שנים, וחולל אסונות כבדים ומתועדים באזור. העניין הוא, שאם בעבר רוב תושבי הארץ גרו בבתים נמוכים, הרי שמאז קום המדינה ישנם מבנים גדולים וישנים לאורך כל השבר מאילת בדרום, בואכה ירושלים ובית שאן ועד קריית שמונה בצפון.
מדובר בעשרות אלפי מבנים שנבנו בשנות ה-50 וה-60, בעת העליות הגדולות לארץ, ומצבם הפיזי הנוכחי רחוק מלהיות משביע רצון. האמת הפשוטה הזו עומדת ביסוד דיונים רבים בכנסת ובממשלה והיא גם שדחפה להפעלת תוכנית תמ"א 38 לפני שנים. במקביל, הוחלט על שיפוץ מבני ציבור לאורך השבר ובמרחק ממנו כדי למנוע קריסת עיריות, בתי ספר, מתנ"סים ומבני ציבור אחרים.
אלא שעיון פשוט בדו"ח מבקר המדינה לשנים 2017-2018, מראה שאחרי כל האזהרות, הוועדות, ההחלטות והחוקים, ישראל פשוט לא ערוכה לרעש אדמה מסוג זה, שקשה להפריז בתיאור השלכותיו על המשק, על התשתיות ועל ביטחון האזרחים. חשוב לציין שבניגוד לווירוס הקורונה, שנחת על המדינה בהתרעה קצרה יחסית של חודשים ספורים, רעשי אדמה באזור הם דבר מחזורי לחלוטין, צפוי מראש והרסני. יעידו על כך חורבות העיר הרומאית סקיתופוליס ליד בית שאן, יעידו על כך העדויות מההרס בצפת, בטבריה, ירושלים, חברון ועוד ערים לאורך ההיסטוריה של ישראל.
אז איך קורה שאנחנו לא מוכנים, שישראל מצויה בטווח הממשי של רעש אדמה, עם עשרות אלפי מבנים ישנים, אחרי דו"חות מבקר המדינה וכולנו ישנים טוב בלילה? המסקנה למרבה הצער עגומה מאד: קשה ללמוד מההיסטוריה כשזה עולה כסף. אולי בחסות משבר הקורונה נתעורר, ונגייס את הכוחות והמשאבים כדי להיות ערוכים למשבר הבא, לפני שנופתע – אם נופתע.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו