הטלטלה הפוליטית המתמשכת, אשר השתרעה על פני שלוש מערכות בחירות שלמות, הביאה את חברת הכנסת הדרוזית הראשונה, ע'דיר כמאל מריח, אל סף הזדמנות היסטורית להצטרף לקואליציה ואף לייצג את ציבור בוחריה משולחן הממשלה כשרה. מריח בחרה שלא להיכנס "מתחת לאלונקה" ביחד עם שאר חבריה במפלגת חוסן לישראל.משיקוליה העקרוניים הצטרפה ליש עתיד, ועשתה - לדעתי לפחות - טעות גדולה.
ראשית, יש לציין כי דעה פוליטית כחלק מאידיאולוגיה, ועמדה פוליטית המייצגת אינטרסים, אינן קטבים. על מטוטלת הפוליטיקה עומדים האידיאולוגיה בקצה האחד והאינטרס הפוליטי בשני. אולם המשחק הפוליטי מעולם לא התקיים בקצוות, אלא במכנה המשותף ביניהם, במרחב החיים בפועל. ח"כ מריח יכלה לנקוט צעד פרגמטי, להמשיך לייצג את עמדותיה מתוך הקואליציה ביחד עם מפלגתה.
שנית, ההיסטוריה מראה כי אלה שלקחו את הפוליטיקה עד לקצה של האידיאל, נותרו בחוץ. תפקידו של פוליטיקאי הוא להשפיע ולקדם את האינטרסים של הציבור שהוא מייצג בחלוקת העוגה בפועל. "טהרנים" רבים, שחיפשו אוטופיה מושלמת, נותרו מחוץ למסילה הפוליטית ונהדפו לשולי קבלת ההחלטות. הפוליטיקה היא אמנות האפשרי, ולא האידיאה של אפלטון.
שלישית, הפוליטיקה מתרחשת במקום של מפגש האינטרסים, והיא מקום של פשרות. על מה נדרשה מריח להתפשר בעצם כניסתה לממשלה? מהיכרות אישית, אין ספק כי ח"כ מריח, העיתונאית והאדם, היא ערכית ויסודית, ונאמנה לעקרונותיה. היא יכלה להצטרף לממשלה לאחר הקפדה על בירור "תנאי הסף" החשובים לציבור בוחריה, ועל קיום עקרונות מסוכמים להמשך. שני הנושאים שהיא דרשה לעגן בהסכם קואליציוני אפשרי היו עדכון חוק הלאום וביטול חוק קמיניץ. התמיכה הרחבה שח"כ מריח זכתה לה בקרב העדה הדרוזית, שאף היתה יציבה במשך שלוש מערכות בחירות רצופות, מייצגת את תמיכת העדה הדרוזית בעמדותיה הברורות של הח"כית הדרוזית בנושאים אלו ובנושאים נוספים, ובאג'נדה שכיוונה למימוש שוויון לבני העדה. ח"כ מריח היתה צריכה להמשיך ולטפל בסוגיות אלו משולחן הממשלה וממרכז ההתרחשות הפוליטית בקואליציה.
טבעי ששאלת לגיטימיות המהלך הטרידה את ח"כ מריח. להבנתי, חרף הפולמוס הפוליטי בעניין חוק הלאום, יעדיפו מרבית בנות ובני העדה הדרוזית כי היא כן תצטרף לממשלה, תלווה מבפנים את הדרישות והתביעות. זה לא מהלך של "זבנג וגמרנו!" - כך מתנהל התהליך הפוליטי. ייצוג נחוץ לכל מיעוט במערכת פוליטית, על אחת כמה וכמה בעיצומו של משבר לאומי וגלובלי. מושב זה ליד שולחן הממשלה נותר יתום. ולבסוף, הזכות להתפטר היתה שמורה לח"כ ע'דיר מריח. היא יכלה לבחור לצאת "מתחת לאלונקה" מכל סיבה עקרונית ופוליטית כאחד.
ח"כ מריח הפגינה גישה פוליטית ערכית, אך נאיבית. היא הוסיפה צבע מקורי חדש, כפוליטיקאית דרוזית שלא קפצה מייד לעגלה ולא התפתתה לקבל תפקיד שרה לפני הצבת תנאיה, שחלקם אף כובדו. אולם היא שגתה כאשר פרשה וסטתה מהדרך הסלולה לממשלה. היתה לה לגיטימציה ציבורית איתנה, והיא יכלה לשרת את ציבור בוחריה כשרה דרוזית ראשונה. ייתכן שלעולם לא נדע מה פספסנו.
ד"ר ענאן ווהבי הוא מרצה למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה, וראש מכון המחקר במרכז למורשת העדה הדרוזית בישראל
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו