החלטת היועץ המשפטי לממשלה להגיש את כתב האישום נגד ראש הממשלה שעות ספורות לפני פרסום תוכנית המאה בארה"ב, מטרידה ומבישה. מארב מתוזמן ומתוכנן, שפוגע בכל אזרח בלי קשר להשתייכותו הפוליטית. מדובר בהוכחה מובהקת למי שעוד היה צריך, שרשויות אכיפת החוק הפכו להיות זרוע תפעולית ותועמלנית בשירות מפלגת כחול לבן.
החוק, הצדק, היושרה והמשפט כבר מזמן אינם מעניינים את המערכת, העיקר לסייע בהנפת הדגל "רק לא ביבי". זחיחות דעתם, יהירותם וכוחניותם, מונעים מהם אפילו מראית עין של עשיית צדק. אין להתפלא, לכן, כשפרקליט המדינה לשעבר שולח מכתב ומבקש סיוע משופטים מכהנים, ושופט בכיר בבית המשפט העליון מברך את "ידיד בית המשפט" שמגיש עתירות בעלות נופך שמאלני מובהק. אינני מתרשם מהעובדה שבכיר הפרקליטות למד בבית ספר דתי ושבן משפחה של בכיר אחר היה פעיל בית"רי. הרצון להפיל את שלטון הימין הוא, כמדומני, ההסבר העיקרי לדפוס הפעולה של המערכת. הם רק לא העריכו נכון את נחישות נתניהו להיאבק במזימה, הם היו משוכנעים שהוא ירים ידיים בשלב מוקדם.
יום יבוא, ואני מקווה שהוא לא רחוק, שבו תוקם ועדת חקירה על מנת לדון באכיפה הבררנית, באיתרוג ראשי כחול לבן, בהדלפות לתקשורת, בצווי איסור פרסום, באופן גיוס עדי מדינה, בעיתוי פרסום כתב החשדות והגשת כתב האישום, בדרישה המאוחרת לחיסיון ובמניעים האישיים של בכירי המערכת. כשהדברים יתבררו הארץ תרעד.
תוכנית טראמפ, והנאום המפעים והמרגש שלו אמש, מהווים ציון דרך היסטורי. מדובר בעיסקה שמוצעת לישראלים ולפלשתינים בניסיון לעקוף, בשלב הראשון, סוגיות דתיות, לאומיות ואידיאולוגיות, שלעת הזו אין להן פתרון. רק השמאל־מרכז הישראלי וקטני מוחין במערב משוכנעים שהסוגיה היא טריטוריאלית, ושאם רק נוותר ונמסור שטחים, יגיע הקץ לסכסוך; אמונת הבל שהוכחה ככזו פעם אחר פעם. המאבק הוא על הר הבית וגבולות 1948 בואכה הקו הכחול של הים התיכון. תוכנית טראמפ יוצאת מתוך הנחה שבני אדם במאה ה־21 רוצים לממש את חייהם מתוך רווחה אישית, ולא משעבוד לחלומות כוזבים. אין ספק שגם הפלשתינים רוצים לצאת מתוך מציאות אכזרית שבה המנהיגים שלהם הפכו אותם לפליטים מקצועיים. אני משוכנע שגם אחמד טיבי וחבריו לרשימה המשותפת לא היו מוכנים לחיות אפילו שעה אחת תחת שלטון רשות פלשתינית.
רווחה כלכלית, אוטונומיה מנהלתית, שלטון עצמי, אזורי תעשייה, והבטחת צורכי הדת, יכולים לאפשר לפלשתינים שנים של שגשוג ושיתוף פעולה עם ישראל. אם אמנם ייכון דו־קיום ויובטחו האינטרסים הביטחוניים של ישראל, ניתן יהיה להרחיב את סמכויותיהם.
התנגדות אנשי מועצת יש"ע מובנת וחשובה. הטיעונים שלהם נגד התוכנית ראויים, ודורשים התייחסות. יצוין שבהתנגדות שלהם הם שומטים את השטיח מתחת לטיעון הפלשתיני בדבר חד־צדדיות התוכנית.
בימין הישראלי יש אנשים טובים שמשוכנעים שהם יודעים מהי התוכנית האלוקית ומדברים בשמו. מדינאות היא שילוב בין חזון להכרת המציאות. הטעויות הגדולות ביותר שעשו היהודים לאורך ההיסטוריה, נגרמו מהתעלמות מהמציאות. חשוב להשמיע קול ואפילו להפגין, אבל אסור למנוע את ההזדמנות החד־פעמית לחזק את אחיזתנו בנחלת אבותינו ולקדם את השלום המיוחל.
אין לי ספק שממשלת ישראל בהנהגת בנימין נתניהו תוכל להפיק את המרב מתוכנית טראמפ, שמתגלה כמנהיג יצירתי שלא משועבד לקונספציות עבר שכשלו. אין ספק שבתוכנית יש אתגרים בצד קשיים ומהמורות, אך זו בדיוק העת שבה נבחנת מנהיגות.
שניים מגדולי ישראל, לפני אלפי שנים, היו מהלכין בבקעת ארבל וראו את איילת השחר שבקע אורה. אמר אחד מהם לרעהו "כך היא גאולתן של ישראל, בתחילה קמעא־קמעא, כל מה שהיא הולכת - היא רבה והולכת". עסקת המאה, בעיני, היא שלב נוסף ומשמעותי במהלך המופלא של שיבת ציון בעת החדשה, להגשמתו נדרשת סבלנות, שהרי עם הנצח לא חושש מדרך ארוכה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו