התפנית האמיתית היא ההכרה בזיקה

ישראל ניצבת היום בפני צומת היסטורי. בהתלבטות שקדמה להכרזה העצמאות, שיגר חיים ויצמן מברק מז'נבה: "יש להכריע ומייד, נפרצו לרגע שערי שמיים, אם נפרוץ לתוכם תקום מדינתנו, אם לא, מי יודע אם נזכה בדורנו להקמתה". בשעות שכאלה, מומחים וקצינים המבקשים להמתין לניירות מטה מפורטים, עלולים לגרום להחמצת השעה. ואילו המנהיגים, הנתבעים להכרעה גורלית, נדרשים להקשיב לצו פנימי, לכמיהה עתיקת יומין ולהכוונת מצפן לאומי. אלא שבעשורים האחרונים, המצפן של מדינת ישראל מתקשה להורות על כיוון: לאן ישראל מבקשת להגיע? 

מראשית ימיו התקיים המפעל הציוני במתח בין שתי מגמות: בין השאיפה לגאולה ומולדת בארץ אבות, לבין השאיפה ללא יותר ממקלט בטוח ליהודים נרדפים. למרות הצלחה ארוכת שנים לכינון מכנה משותף לאומי, בכל צומת גורלי התעוררה מחדש המחלוקת. גם בשעה זו, מתגלות שתי המגמות בהתנגשותן המחודשת, כמו בפער בין הדרישה להחזקת בקעת הירדן לצורך ביטחוני בלבד, לבין הציפייה לפעול בחבל ארץ זה במלוא הביטוי ההתיישבותי והריבוני. 

מה שעושה את השעה להזדמנות, טמון בתפנית שחולל הנשיא טראמפ בגישת היסוד האמריקנית כלפי ישראל. בעשרות השנים מאז נרקמה הברית בין ישראל לארה"ב, ביטא הממשל האמריקני מחויבות לביטחונה של מדינת ישראל, אך הסתייג מדרישותיה לחבלי מולדת שנכבשו ב־67'. 

במאמציהם של הנשיא אובאמה ומזכיר המדינה קרי לכפיית הסדר על ממשלת ישראל, נשלח הגנרל ג'ון אלן לגבש תוכנית ביטחונית שתציג מענה לחרדותיה הביטחוניות של ישראל מנסיגה כמעט מלאה ביו"ש, כולל מבקעת הירדן. תום פרידמן תיאר במאמרו ב"ניו יורק טיימס" (17.02.2013) את ציפיית וושינגטון, שעם המענה הביטחוני שהכין הגנרל אלן, "ממשלת נתניהו תגיע לצומת שיאלץ אותה לבחור בין שלום לבין אידאולוגיה". כך, באמצעות תוכנית אלן, ביקש ממשל אובאמה לפתור את מחויבותו לביטחונה של ישראל, תוך דחיית כל דרישותיה למרחבים שמעבר לקווי 67'. זה הרקע המבליט את גודל ההצעה: בהכרת זיקה ישראלית וזכות להחזיק במרחבים שמעבר לקווי 67', ולא רק לצורכי ביטחון. 

הגם שתפנית זו אינה מעניקה לישראל את מלוא ציפיותיה, היא מזדקרת במשמעותה למול תקדים הסכמי השלום עם מצרים, שקבע נסיגה ישראלית מלאה עד הסנטימטר האחרון. זה התקדים שגרר את אהוד ברק בקמפ דיוויד 2000 למתווה קלינטון - שבמסגרתו, תמורת השארת כשלושה אחוזים מהשטח בידי ישראל כגושי התיישבות, נדרשה ישראל לחילופי שטחים בהתאם. 
ביסוד התפנית, מצטרף הנשיא טראמפ אל לורד בלפור וחסידי אומות עולם, שמעבר לסוגיית סידורי ביטחון לעם מבקש מקלט, ראו בתקומת ישראל בארץ התנ"ך בשורת גאולה קוסמית. ישראל קיבלה מתנה, ובידיה לקבוע כיצד תממש לעתיד את הפוטנציאל הטמון בה. על רגעים כאלה נאמר: "יש קונה עולמו בשעה אחת ויש מאבד עולמו בשעה אחת". בשעה זו, לקראת בחירות, ההכרעה ההיסטורית בין שתי הדרכים נתונה בידי כל אזרח ואזרחית במדינת ישראל.

אלוף (מיל') גרשון הכהן הוא עמית מחקר בכיר במרכז בגין־סאדאת למחקרים אסטרטגיים

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו