ברפובליקת בננות, או חומוס, כל גנרל (לפעמים אפילו רב סרן) הוא מלך אם בפיקודו טנקים, וכל רמטכ"ל - קיסר. כך כנראה גם אצלנו, אפילו בלי הטנקים. ברפובליקת בננות "הדרג הביטחוני הגבוה" קובע. בישראל הוא סיכל פעולות אסטרטגיות שיזם הדרג המדיני, יותר מפעם. כי אצלנו כל גנרל בטוח שהוא נולד להנהיג, וכל רמטכ"ל משוכנע שהוא ראוי להיות ראש ממשלה, לפחות.
אחרת, מדוע רמטכ"ל לשעבר, איש חביב אך אפור כשק, שהיה מאלה שכיהנו כרמטכ"ל בתקופה שבה לפי הדו"חות המוחצים של האלוף יצחק בריק דורדר צה"ל לשפל המדרגה (אין עדיין הוכחות, כמובן, שהוא היה אחראי להידרדרות, אך יש הוכחות למכביר שלא הוא, ולא עוד רמטכ"ל מ"הקוקפיט" עשו משהו לעצור אותה) - מקדיש כל מילה היוצאת מפיו כדי לתקוף ביהירות ראש ממשלה מוצלח מאוד, ולא מקדיש אפילו מילה אחת כדי להסביר לציבור מדוע איש חסר כל הכשרה מדינית ואחרת, שניסיונו לנהל עסק היה פיאסקו, וכנראה אף גרוע מכך, יכול להיות מועמד רציני לראשות הממשלה בעת שישראל ניצבת בפני איום קיומי שלא היה כמותו?
על יסוד מה בעצם יש לגנץ לגיטימציה למצב את עצמו כמועמד ראוי לראשות ממשלה, ועוד בעת משבר כה חמור? על יסוד מה יש לו עזות מצח להתחמק מחובתו להציג ברבים את עמדותיו ולשכנע אותנו להפקיד את גורלנו וגורל ילדינו בידיו? הרי אפילו הרקורד שלו כרמטכ"ל אינו מלמד בהכרח שהוא יוכל להנהיג את מערכת הביטחון בעת משבר קיומי, אז מה מכשיר אותו להנהיג את המערכה המורכבת כולה? טרם שמענו מה בדיוק הוא מתכנן לעשות כדי להתמודד עם המשברים העומדים בפתח. מה יש לבעל היומרה להציע, לבד מחזרה על המנטרות האובססיביות של מחנה ה"רק־לא־ביבי"?
בספרו "דרך ארוכה קצרה" כתב הרמטכ"ל בדימוס משה יעלון כך: אחרי כישלון הסכם אוסלו "מנהיגים, קצינים, פקידי ממשל ועיתונאים, כולם בכירים, נתנו יד לסוג של קשר שתיקה, אשר נועד לטפח את אשליית אוסלו... כישלון זה שיקף במידה רבה את כישלונן של מערכות השלטון להתמודד עם הבעיות העיקרות של המדינה... המערכת האזרחית (ולפי עדותו של בריק, גם הצבאית, ד"ד) נוטה להיות שטחית, חובבנית ונגועה בשיקולים פוליטיים... קבלת ההחלטות בישראל נעשית תחת השפעתם של גורמי כוח, שיש להם סמכות מבלי שיישאו באחריות... בעלי ההון, התקשורת וגם בית המשפט העליון והפקידות הבכירה... מדינת ישראל מתנהלת מתוך עיוורון גמור למתרחש סביבה, עיוורון שגורמים בכירים בישראל מטפחים ומשמרים באופן שיטתי".
בחסות העיוורון הזה יכולים כל מיני לשעברים, בייחוד ממערכת הבטחון, להתברג לרמות השלטון הגבוהות כמו ברפובליקת בננות, גם אם לא הוכיחו שיש להם הכישורים לכך. מספיק אם יגייסו, כמו שגנץ עושה בחוסר אחריות, את מאגר שונאי ביבי, הלוא הוא מחנה השנאה הפתולוגית המרעילה את הפוליטיקה הישראלית לדורותיה, מאז השתלטה מפא"י על היישוב בארץ בעזרת ליבוי שנאה פתולוגית למי שחלק עליה. את מחיר ההימור ישלמו, כתמיד, אזרחי ישראל.
דניאל דורון הוא מנהל המרכז הישראלי לקידום חברתי וכלכלי
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו