מעצרו של "פעיל השמאל" יונתן פולק על ידי שוטרים סמויים במקום עבודתו, מערכת עיתון "הארץ", מעורר סערת רגשות בשמאל. מרטיר חדש נולד.
פולק נעצר לאחר שסירב להופיע בבית המשפט לדיון בקובלנה הפלילית שהגיש נגדו ארגון "עד כאן!". ביום מעצרו כתב באתר העיתון שבו הועסק: "עלינו לחצות את הקווים, ולהפר את החוק. למרות המחיר, עלינו להצטרף אל ילדי האבנים ובקבוקי התבערה". הסתה ברורה זו לאלימות ולטרור הוסרה מאוחר יותר מהאתר.
קובלנה פלילית היא הליך המופיע בחוק, שבו אדם פרטי יכול ליזום בעצמו הליכים פליליים נגד אדם אחר בגין עברות מסוימות, ותקיפה היא אחת מהן. לטענת ארגון עד כאן!, יונתן פולק תקף חיילי צה"ל במהלך ההתפרעויות הקבועות בבלעין ובנעלין.
אפשר רק להיות משועשע מההלם ומהתדהמה שהיכו במחוזות "הארץ", שמאמר המערכת שלו הגדיר את המעצר כ"רדיפה פוליטית". עמותות השמאל מנהלות במשך שנים מערכת התשה משפטית נגד ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון, והפכו את בית המשפט העליון למגרש המשחקים לתעלוליהן המשפטיים־פוליטיים. הן גררו את הפולמוס הפוליטי לבית המשפט, וכעת גילו שמישהו הזיז להן את הגבינה.
"חברו למאבק" של פולק, עו"ד מיכאל ספרד, הסביר כי "אמצעי הפעולה של עד כאן! להשגת מטרותיו הם הסתה נגד יריביו והצקה להם. הליכים משפטיים מופרכים הם חלק מהרפטואר של פעילות הארגון". בהמשך עוד הוסיף שהקובלנה הזו "היא מקרה מובהק של שימוש לרעה בהליכים משפטיים כדי לנגח יריב פוליטי, וככזו היא מאיימת להפוך את בית המשפט לכלי שרת של צד פוליטי".
והחמור מכל לדעתו של ספרד הוא שארגון עד כאן! אינו הנפגע הישיר מאותה תקיפה של חיילי צה"ל, ולכן אינו בעל "זכות עמידה" במישור המשפטי. שומו שמיים, להפוך את בית המשפט לכלי שרת של צד פוליטי? להציק ליריבים הפוליטיים באמצעות ייזום הליכים פליליים נגדם? בלי זכות עמידה?
הממלכתיות נוטפת ממאמרו של ספרד וממאמר המערכת ב"הארץ", שזעק כי "אסור לתת יד להפיכת הקובלנה הפרטית לכלי לרדיפה פוליטית" ואסור להפקיר את הזירה המשפטית לארגונים "שמנכסים לעצמם את האינטרסים הלאומיים".
כמעט אפשר לשכוח ששלום עכשיו הגישה בשנתיים האחרונות כמה וכמה עתירות לבג"ץ בדרישה שיינקטו הליכים פליליים נגד בכירים בהתיישבות ביהודה ושומרון, במועצות האזוריות ובתנועת אמנה בגין בנייה בלתי חוקית.
תנועת שלום עכשיו, שאיננה הנפגעת הישירה מאותן עבירות של בנייה בלתי חוקית, לא נמנעה מניסיונות חוזרים ונשנים להפוך את בית המשפט לכלי שרת של צד פוליטי. פעיליה ניכסו לעצמם את האינטרסים הלאומיים, וטענו שחייבים לאכוף את הדין הפלילי.
והעתירות הללו לא נותרו באוויר. בעקבותיהן החלה המדינה בבדיקות. שופטי בג"ץ, כדרכם, מותירים אותן תלויות ועומדות כעתירות "בייביסיטר", ומבקשים מהפרקליטות שתעדכן כיצד ההליך הפלילי מתעצב ככלי שרת לצד פוליטי.
היה אולי מקום ללמד זכות על עו"ד ספרד אילו לא היה מעודכן בעתירות הללו. הבעיה היא שמי שחתום על עתירת שלום עכשיו, ומי שבאופן שיטתי רותם את מערכת האכיפה הפלילית לצרכיו הפוליטיים, ללא זכות עמידה ותוך ניכוס האינטרס הלאומי, הוא עו"ד מיכאל ספרד עצמו.
אבל כידוע, זה לא אותו דבר.
עו"ד שמחה רוטמן הוא היועץ המשפטי של התנועה למשילות ומחבר הספר "מפלגת בג"ץ - כיצד כבשו המשפטנים את השלטון בישראל"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו