"העלו אותם פה לארץ שיהיה משקל נגד לחרדים... שאם יהיו בחירות לא יהיה הרבה לחרדים", כך צוטט הרב הראשי הספרדי, הרב יצחק יוסף, ועורר סערה. לכך הוסיף ש"מאות אלפים או עשרות אלפים של גויים באו לארץ בגלל חוק מיהו יהודי... הרבה־הרבה גויים, חלק מהם קומוניסטים, עוינים את הדת, שונאי דת".
אין חולק שבישראל חיים קרוב ל־450 אלף איש שאינם רשומים כיהודים. "אחרים" בשפת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, רובם הגדול עולים מבריה"מ לשעבר. כבר מזמן הם לא כוללים רק עולים, אלא יותר מ־100 אלף צעירים שנולדו כאן כ"אחרים" או שעלו בגיל צעיר ואת רוב חינוכם עברו בישראל. כ־4,000 ילדים "אחרים" נולדים בישראל בכל שנה.
יש מקום לדיון ציבורי רציני במשמעותו של חוק השבות, שבמסגרתו רוב העולים שמגיעים כיום אינם יהודים על פי ההלכה ורבים מהם רחוקים מהעולם היהודי. אולם הרב יוסף בחר בהכללה שפגעה בכלל העולים.
העלייה בשנות ה־90 הצילה את מדינת ישראל. היא לא הצילה את ישראל מהחרדים. היא הצילה אותה כמדינת לאום יהודית שעצם קיומה ככזאת מותנה לחלוטין בקיומו של רוב יהודי מכריע.
בסוף שנות ה־80, לפני תחילת העלייה, היחס הדמוגרפי בישראל היה כ־80 אחוזים יהודים וכ־20 אחוזים ערבים. באותן שנים גבר החשש מ"הבעיה הדמוגרפית", שהתבסס על פער גדול בפריון שתי האוכלוסיות: הילודה בקרב הערבים היתה גבוהה משמעותית מזו שבקרב היהודים. ללא עלייה משמעותית, פער זה עלול היה להביא לפיחות במשקלו היחסי של הרוב היהודי.
העלייה הדרמטית - כמיליון איש בתוך עשור - הצילה קודם כל את המאזן הדמוגרפי. מיליון עולים שנוספו לרוב היהודי בישראל שימרו את המצב הקיים על רקע הפערים בילודה; הם וצאצאיהם שימרו את האיזון הדמוגרפי הקיים עד לעשור הנוכחי, שבו פערי הילודה הצטמצמו דרמטית, עד כדי איזון בקירוב. כיום המצב הוא כ־21 אחוזים ערבים, 74 אחוזים יהודים ו־5 אחוזים אחרים.
מנקודת מבט הלכתית, לא רק לאומית, יש גישה ידועה ומוכרת הרואה במי שאיננו יהודי, אולם הוא צאצא של יהודי, "זרע ישראל". ביחס אליו יש לנהל מדיניות גיור מקרבת, מכילה ומקלה ככל האפשר בגבולות ההלכה. הרב חיים אמסלם, בספרו "זרע ישראל", הוכיח זאת ממגוון מקורות הלכתיים. חלק מהרבנים ומהדיינים בבתי הדין הממלכתיים אכן נוקטים גישה הלכתית מקרבת זו בתחום הגיור, אלא שגם הם זכו לשבט ביקורתו של הרב יוסף.
בספרי "יהודים לא־יהודים", שהתמקד בזהותם של העולים שאינם יהודים על פי ההלכה, עמדתי על התהליכים שעוברים רובם. לא רק שרובם הם מזרע ישראל ובעלי תודעת הזדהות והשתייכות לעם היהודי; הם, ובוודאי צאצאיהם שנולדים כאן, מתערים בחברה היהודית בישראל, משרתים בצה"ל, דוברים עברית ומשתלבים בכל מרחבי החברה היהודית בישראל. ויש להדגיש: הם לא משתלבים כזרים בחברה הישראלית, אלא כחלק אינטגרלי מהחברה היהודית בישראל. לכל עניין ודבר לאומי הם כבר עתה חלק מהחברה היהודית, מזדהים איתה ומרגישים חלק ממנה. יש להם אב יהודי ואם-16.
הרב יוסף ערך הכללה בכך שהבליט תופעות שליליות של מיעוט מבין אותם עולים, וייחס אותן כמאפיין משותף לכל אותם מאות אלפים.
מדינת ישראל, הביטוי המובהק של נס קיבוץ הגלויות, איננה זקוקה למנהיגות דתית מתבדלת ומרחיקה המחמירה בדיני גיור ובתוך כך מקילה בדיני התבוללות. ישראל זקוקה למנהיגות דתית מכילה ומקרבת שלא רק מודעת לנס ההיסטורי הגדול של תקופתנו, אלא גם מוכנה להתמודד עם האתגרים ההיסטוריים שנס זה הביא עימו.
פרופ' אשר כהן הוא ראש ביה"ס לתקשורת באוניברסיטת בר־אילן
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו