עד אתמול היה נדמה שבני גנץ יושב במסעדת שווארמה בדרום תל אביב, אבל מתעקש להזמין סושי ניגירי. לא בטוח לפי הרטוריקה של אני־באתי־מהביטחון שהוא נגמל, אבל יש סימנים שהוא מבין שבפוליטיקה הישראלית אתה צריך להסתפק במנות הקיימות.
בזמן שהתקיים טקס הענקת המנדט לגנץ, התקיימה הפגנה קטנה מול בית הנשיא עם שלט ענק, שבמרכזו דיוקנו של ראש הממשלה נתניהו והסיסמה המוכרת באנגלית Crime Minister. זה הקהל של גנץ, ובמידה מסוימת הוא נשא נאום שבוודאי ערב לאוזני מצביעיו, ביניהם אותם אנשים רדופים ורודפים, אכולי שנאה.
גנץ נמצא על רצף של אירועים היסטוריים. "מה מדאיג עם גנץ?", כתב אי שם קצין בכיר בדימוס. "בכל תפקיד בכיר שהוא עשה התחולל אירוע לאומי דרמטי, שהוכיח שהוא לא מתאים לנהל אותו. מין צירוף הרסני".
שלושת האירועים המרכזיים על הרצף של גנץ הם הנסיגה המבוהלת מדרום לבנון, האינתיפאדה השנייה, וצוק איתן. אם צוק איתן הניב תוצאות טובות, זה כמעט אך ורק בגלל מנהיגותו ויכולת עמידתו של ראש הממשלה נתניהו, שנשא רמטכ"ל נרפה עלי שכם, רמטכ"ל שלא ידע לספק לממשלה פתרונות צבאיים.
ואם למישהו היה ספק, כבר כחמישה שבועות גנץ ממלא תפקיד מרכזי ביותר בעוד "אירוע לאומי דרמטי". זהו משבר פוליטי שכבר בליל הבחירות פתרונו הזדקר לעין, ויותר מאוחר הנשיא ריבלין הצביע על הכיוון להשגת אותה ממשלת אחדות. אך גנץ למעשה נעלם. הוא איים על ראש הממשלה לבל יעדיף את ענייניו האישיים על פני האינטרס הלאומי. הוא דרש "מנהיגות ואפס ספינים חלולים". רק דבר אחד גנץ לא סיפק מאז הבחירות, וזו מנהיגות והכרעה. הכרעה על פשרה.
להבדיל מראש הממשלה נתניהו, שגנץ נראה כמתנשא עליו ומטיף לו, גנץ לא שם לב ולא האזין לדברי הנשיא ריבלין. הוא נשא את הנאום המנהיגותי אבל הדי־קלישאתי שלו, שאותו הכין מראש. ריבלין חזר והזכיר את המתווה שלו לממשלת אחדות, ואף אמר במפורש: "כל עוד לא ייפסקו הפסילות והחרמות ולא יהיה רצון אמיתי להתפשר, לא תקום ממשלה".
גנץ לא הראה סימן שהוא שמע מה ריבלין אמר לו. הוא אמר שקיבל את הזכות להרכבת הממשלה מידי אזרחי ישראל. קבל תיקון: קיבלת אותה מידי האיש המכובד שעמד לידך, הנשיא ריבלין.
גנץ ביקש להפגין סוג של מנהיגות מנצחים. אבל למרות המאמץ הראוי להערכה להיראות כמנהיג מנצח ובלתי מפלגתי, גנץ עומד על כתפי גוש השמאל, שקיבל לאחרונה כמה שחקני חיזוק: אביגדור ליברמן, אחמד טיבי, עודה וחבריהם.
מבחינה פוליטית היסטורית, גנץ נמצא במרחק נגיעה מראשות הממשלה. העובדה שלמרות מצב החירום שבו נמצאת המדינה, הוא לא התיישב מתוך רצון פוליטי מועיל עם בנימין נתניהו כדי לחלץ את עם ישראל מהמצר, מעידה על אסטרטגיה שאותה ביטא באיומיו על נתניהו, כי מי שיהיה אחראי למערכת בחירות שלישית יימחק מהמפה הפוליטית.
מאחר שנתניהו מוביל סדר יום ביטחוני, מדיני וכלכלי שהוכיח את עצמו, ההיגיון אומר שבממשלת רוטציה הוא יקבל את השנתיים הראשונות כרה"מ. עם כל הכבוד לארבעת הגנרלים, לא הם הביאו את ישראל למצב המצוין שבו היא נמצאת, אלא הפרטנר שלהם לממשלת אחדות. זה בגדר חוסר אחריות לתת לגנץ את ראשות הממשלה בנקודה הזאת, ומי שלא מאמין, שייזכר בהפתעת אוקטובר 1962, משבר הטילים של קובה, כאשר הרוסים בחנו נשיא טירון בשם ג'ון קנדי. ומי שזה מפחיד אותו יותר מדי, שייזכר באולמרט חודשיים לאחר כניסתו לתפקיד, או באהוד ברק.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
