טראמפ הבטיח למצביעיו להוציא את כוחות ארה"ב מסוריה, ובו בזמן לשקם את היחסים עם טורקיה • מנגד, הוא אינו רוצה להיות האשם התורן אם הטורקים יבצעו זוועות בקרב הכורדים
ביום רביעי התחיל נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, את הפלישה של צבאו לצפון־מזרח סוריה. תכליתו של המבצע היא יצירת אזור חיץ ברוחב 32 קילומטרים לאורך הגבול עד למשולש הגבולות של טורקיה, סוריה ועיראק. בתוך האזור הזה יש עשרות אלפי שבויים של דאעש, אשר טורקיה היתה התומכת מספר אחת שלו. כעת, על פי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, אותה טורקיה אמורה לתפוס את האחריות להחזקת שבויי הארגון.
לקראת בואם של הטורקים, אנשי דאעש בעיר ראקה, לשעבר בירת המדינה האסלאמית וכיום עיי חורבות בשליטת הכוחות הדמוקרטים הסוריים - SDF - שמרביתם כורדים ממיליציית YPG, ביצעו סדרה של פיצוצים שמהם נהרגו כחמישה לוחמים כורדים.
טראמפ, מן הסתם, לא מונע את המבצע הטורקי. והוא גם הוציא את חמישים החיילים האמריקנים שהוצבו עד כה בגבול סוריה־טורקיה למקום מבטחים. האם זאת בגידה, כפי שאומרים מבקריו לרוחב ולאורך הקשת הפוליטית בארה"ב? לא, זו אינה בגידה, אבל כדי להבין מה עומד מאחורי המעשים של הנשיא צריכים להבין את הרקע למצב הדברים.
בשנת 2014 הקימו כוחות דאעש "חליפה" באזורים גדולים בעיראק ובסוריה. הם הפכו לכוח הסוני העיקרי במדינה, לאחר שהרוסים, יחד עם האיראנים ובני חסותם בשאר אסד וחיזבאללה, הצליחו להביס את הכוחות הסוניים האחרים שנלחמו נגדם.
הכורדים צפויים להתקרב למחנה האיראני־רוסי בסוריה. הפצצות הטורקים באזור הגבול הסורי // צילום: רויטרס
באותו זמן, אובאמה היה בעיצומן של השיחות עם האיראנים. תכלית השיחות הללו, שהובילו להסכם הגרעין, היתה להפוך את מערכות הבריתות של ארה"ב במזרח התיכון; איראן היתה אמורה להחליף את ישראל ואת המדינות הסוניות כבעלת הברית העיקרית של ארה"ב באזור.
לנוכח התכלית האסטרטגית של מדיניות אובאמה, הוא נמנע במשך שלוש שנים מלהגיב למלחמה בסוריה. אמנם באופן פורמלי המטרה של ממשלו היתה להפיל את משטר אסד, אך בפועל הוא עשה את הכל כדי לא לפגוע בנשיא משום שהאחרון היה גרורה איראנית, והמנהיגים בטהרן לא היו מוכנים לקבל כל פגיעה במשטר.
למרות ההתגרויות - בעלת ברית
קשה לשכוח את הימים שבהם דאעש התחיל לערוף ראשים ולהעלות את התיעודים המחרידים לרשת. הוצאתם להורג של עיתונאים זרים הביאה למצב שאובאמה כבר לא היה יכול להמשיך לעמוד בצד ועל כן בחר להילחם באמצעות המיליציה היחידה בסוריה שלא היתה מעוניינת בהפלת אסד ושהיתה בעלת קשרים טובים עם איראן - הכורדים מארגון YPG.
במהלך השנתיים האחרונות של ממשל אובאמה, הלחימה נגד דאעש התנהלה בעצלתיים. האמריקנים היו שם כדי לצאת ידי חובה אך לא רצו באמת לעשות דבר מה שיפגע ביחסי הממשל עם איראן.
במהלך המרוץ לנשיאות, ולנוכח הזוועות שביצעו אנשי דאעש, הבטיח טראמפ שכנשיא ישמיד את דאעש, ויוציא את הכוחות האמריקניים מסוריה. כשנכנס לתפקיד הוא מייד הרחיב את המערכה נגד דאעש, הזרים נשק ותמיכה כלכלית לכורדים ואפשר לכוחות האמריקניים לפעול בגמישות עם הוראות פתיחה באש שמטרתן - להילחם כדי לנצח. ואכן, עד אמצע 2018 חוסל דאעש כישות פיזית כמעט לחלוטין.
המערכה נגד דאעש עוררה על האמריקנים את זעמם של הטורקים. ה־YPG הוא ארגון אח ל־PKK, ארגון המורדים הכורדים בתוך טורקיה, המנהל מלחמה פנימית נגד השלטון כבר שני דורות. משרד החוץ האמריקני אף הגדיר את ה־PKK ארגון טרור.
המבקרים הרבים שארדואן הרוויח ביושר בארה"ב, וכמובן גם בישראל, שמחו לאידו. אחרי הכל, ב־15 השנים האחרונות לא היתה סוגיה אחת שבה טורקיה פעלה כפי שמצופה מחברה בנאט"ו - לא כלפי דאעש, לא כלפי חמאס ואל־קאעידה, לא כלפי האחים המוסלמים במצרים, לא כלפי רוסיה ולא כלפי ישראל. נוסף על כל אלו, מצב זכויות האדם וחופש העיתונות בטורקיה בכי רע.
מצד שני, מחלקת ההגנה של ארה"ב לא הסכימה לשקול כל שינוי במעמדה של טורקיה כבעלת ברית. הפנטגון לא היה מוכן לצמצם את הנוכחות הצבאית האמריקנית בבסיס חיל האוויר אינצרליק שבטורקיה או בבסיסי חיל הים במדינה, ועמדת הפנטגון איתנה ועומדת: טורקיה בעלת ברית וחברה בנאט"ו.
עקב כך, המשך הנוכחות האמריקנית בסוריה לצד הכורדים היה מלכודת. לכורדים אין דרך להתקיים בלי כוח מגן של מעצמה, ובלי כוונה האמריקנים הפכו למגן שלהם. מצב זה דרדר את יחסי ארה"ב עם טורקיה לשפל. יש הסוברים כי סיבה מרכזית להחלטתו של ארדואן לרכוש מערכת S-400 רוסית היתה תחושת הנבגדות מצד ארה"ב כפועל יוצא מהתמיכה האמריקנית בכורדים.
מאז שדוכא דאעש, במהלך השנה וחצי האחרונות, השתלטו הטורקים על המעוזים הכורדיים אפרין וג'רבלוס ממערב לנהר הפרת. האמריקנים לא נקפו אצבע כדי לסייע לכורדים במקרים הללו. ובכלל, מאז דצמבר האחרון, טראמפ אומר באופן עקבי כי אינו מעוניין בהמשך השהות של כוחות ארה"ב בסוריה.
במקביל, ה־YPG מתקרב הן לאיראן והן לרוסיה, וסביר להניח כי הפלישה הטורקית תביא לחיבור כזה או אחר של הכורדים למחנה האיראני־רוסי בסוריה.
לא בוגד בכורדים
וזה מחזיר אותנו לטראמפ. הנשיא האמריקני קרוע בין רצונות סותרים. כפי שהבטיח למצביעיו, הוא מעוניין להוציא את הכוחות האמריקניים מסוריה ובמקביל לשקם את היחסים עם טורקיה. מנגד, הוא אינו רוצה להיות זה שאליו תופנה האצבע המאשימה אם הטורקים יבצעו זוועות בקרב הכורדים. עד השבוע, השארת 50 החיילים האמריקנים בגבול מנעה מארדואן את הפלישה. אבל לנוכח ההתנגדות של הפנטגון לפגוע בטורקיה, הצבתם של הכוחות בציר הפלישה לא היתה אלא בלוף.
טראמפ כינה את הפלישה הטורקית "רעיון רע". הוא הבהיר שלוש פעמים בימים אחרונים כי הוא "יהרוס וישמיד" את כלכלת טורקיה אם הטורקים ישתמשו בכוח מופרז במבצע. במילים אחרות, הוא הבהיר כי אמנם האמריקנים לא ייצאו למלחמה נגד טורקיה למען הכורדים אבל הוא גם לא יעמוד מנגד. ביום רביעי טראמפ גם אמר שימשיך לתמוך בכורדים כלכלית ויספק להם נשק.
לאמריקנים לא היתה כל כוונה לצאת למלחמה נגד טורקיה, אבל טראמפ מאיים על ארדואן כלכלית ובכך מנסה לשחרר את ארצו מהמלכוד שאובאמה בנה תוך השגת מטרות שסותרות זו את זו. בצד החיובי, האיום של טראמפ עשוי לסלול את הדרך לפירוק הברית המיושנת בין טורקיה ונאט"ו. בין כה וכה, ברור שהנשיא לא פוגע באמינות של ארה"ב כבעלת ברית, בדרך התנהלותו בסוריה היום.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו