דפוס ניהולה של מערכת הבחירות לכנסת ה־21 עורר בקרב רבים אי נחת. עיקר האכזבה נבע מאופן טיפולו של יו"ר ועדת הבחירות, השופט חנן מלצר, בכמה אירועים חריגים.
באפריל 2019, ערב הבחירות, נענה יו"ר ועדת הבחירות לעתירתה של רשימת "כחול לבן" לדון ב"תחקיר הבוטים הגדול" שהתפרסם ב"ידיעות אחרונות", וזכה להדים גם בעיתונות העולמית. התחקיר, שתיאר רשת של חשבונות מזויפים שפעלו לכאורה בתיאום למען הליכוד וראש הממשלה נתניהו, התגלה כסוג של תיאוריית קונספירציה מגוחכת. רבים מאוד מאלו שנחשדו כ"בוטים" או כמפעילי חשבונות סרק, איבדו את חשבון הטוויטר ונאלצו לחזור לרשת בזהות חדשה, על לא עוול בכפם וללא זכות ערעור.
פעולות אלה נגד אזרחים דעתנים, שחלקם הפכו לקולות מרכזיים בשיח הציבורי ברשתות החברתיות, נתפסו בציבור כניסיון השתקה אנטי־דמוקרטי של מובילי דעת קהל מהמחנה הלאומי. הצעתו של השופט מלצר לחסום את הרשתות החברתיות שבוע לפני הבחירות, רק הוסיפה לתחושת הפגיעה בחופש הביטוי. סרטונים מן השימוע וה"חקירות" שערך יו"ר ועדת הבחירות בעקבות עתירתה של "כחול לבן", עוררו תגובות לעג ותמיהה, ושיקפו חוסר הבנה באופני התנהלותן של רשתות חברתיות.
כחודש לפני כן, ב־4 במארס, נענה השופט מלצר לעתירת מפלגת העבודה, והורה כי ערוצי התקשורת ישדרו נאום של ראש הממשלה נתניהו בשיהוי של 10 דקות, מטעמים של מניעת תעמולה בחירות. שום הגבלה דומה לא הוטלה על נאומיהם והופעותיהם בתקשורת של מנהיגי מפלגות אחרות. בקרב רבים השתררה התחושה שוועדת הבחירות הפעילה מגבלות חוק מיוחדות נגד נתניהו.
חשוב לציין כי אין בנמצא קריטריון אובייקטיבי חד־משמעי להבחנה בין סוגי ההופעה ה"לגיטימיים" של כל מועמד - לבין תעמולה. במסגרת מסע בחירות, כל הופעה באמצעי התקשורת משרתת את מטרות הקמפיין של המפלגות והמועמדים. האם יעלה על הדעת שמועמד יופיע באמצעי תקשורת המונים, וינסה לשכנע בוחרים שלא להצביע לו, יימנע מלשפר את דימויו הציבורי, או יעלים כליל את יתרונותיו ומעלותיו ביחס למועמדים אחרים? דרישתו של יו"ר ועדת הבחירות מהשבוע החולף להקפיד "על שוויון בסיקור" ולפעול לאיזון מול "גורמים שבשלטון שיוצרים חדשות", עלולה להיתפס כניסיון הטיה נוסף.
תחת פיקוחו של השופט מלצר התגלו גם כשלים במערכת המחשוב ושיבושים בספירת הקולות. כזכור, עמית הלוי, מספר 36 בליכוד, ערער על תוצאות הבחירות לאחר ש־180 קולות בלבד היו נחוצים לליכוד להשלים את המנדט ה־36. בית המשפט המחוזי אפשר להלוי לספור קלפיות שנמצאו בהן שגיאות, והוא אכן מצא את 186 הקולות הדרושים. אלא שאז, באמתלות שונות ומשונות, דחה אותו מלצר שוב ושוב, עד שלבסוף ביטל כליל את החקירה לאחר ההכרזה על בחירות חדשות. בעיני רבים, פיזורה של הכנסת ה־21 יכול היה להימנע, אילו היה פותח היו"ר בחקירה יעילה ומהירה, ובכך היו נחסכים מיליארדים רבים מקופת הציבור.
אין משאב חשוב יותר לדמוקרטיה מאמון הציבור במהלכן התקין של הבחירות. המשך כהונתו של השופט מלצר כיו"ר ועדת הבחירות, עשוי להחריף את אי־הנחת שטרם שכך, ולעורר משבר באמון הציבור בטוהר הבחירות, וגרוע מכך - בתוצאותיהן.
אורי בן אמוץ ודלית סוטר (גב"ח) הם מראשי פורום קפה שפירא
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו