יו"ר האופוזיציה הבא: עמיר פרץ

אם בבחירות הבאות תהיה לנתניהו קואליציה של 61, הוא יקים את הממשלה הבאה, ויקווה לחבר אליה, עם הזמן, כוחות נוספים. ברור שיהיה תלוי בכל מרכיב של הקואליציה, כיוון ש"כחול־לבן" תמשיך לעמוד בדיבורה שלא להצטרף אליו. אם לא ישיג 61 ח"כים, והרכבת הממשלה תוטל על בני גנץ, תצטרך לקום ממשלת אחדות לאומית, משום ש"כחול לבן" תדחה כנראה את הערבים, ואילו החרדים, ככל הנראה, לא יצטרפו אליה. 

מול ממשלת אחדות כזו, או ממשלת אחדות שבראשה יעמוד איש ליכוד שאינו נתניהו, תצטרך לעמוד אופוזיציה בעלת משמעות. סביר להניח כי החברים בה יהיו "העבודה" ומרצ, המפלגות הערביות והימין הקיצוני. חיי האופוזיציה מול ממשלת אחדות לאומית לא יהיו קלים. העומד בראשה יצטרך להתבטא בנושאים החברתיים, המדיניים והחברתיים, מול חזית בת 70 עד 90 ח"כים. האיש הזה צריך להיות עמיר פרץ.

הידע והניסיון שמביא אתו פרץ לתפקיד שמילא בעבר - יו"ר מפלגת העבודה - הוא נדיר מאד. כראש מועצת שדרות הצעיר, כחבר כנסת, כיו"ר ההסתדרות הכללית, כשר ביטחון וכחבר ממשלה וקבינט, וכמובן כמי שהביא להכרעה בסוגיית "כיפת ברזל" - קשה יהיה להתעלם ממסריו בכל תחומי העיסוק של הממשלה והכנסת. פרץ - סוציאל־דמוקרט המאמין בשוויון ערך האדם - ניחן באומץ אישי ופוליטי, ומעולם לא חשש לבקר אנשי שררה. הוא מחובר מאד לבעיות המעסיקות את השכבות החלשות.

הקמת מערך בין מרצ ו"העבודה" בראשותו (או ברוטציה עם תמר זנדברג) תכונן מסגרת סוציאל־דמוקרטית בין שתי מפלגות שתמשכנה לשמור על עצמאותן. מערך כזה יעלה על סדר היום נושאים שנדחו לשוליים והם חיוניים לישראל - כמו חזרה לתהליך השלום וצמצום אמיתי של פערים חברתיים. דווקא במצב של ממשלת אחדות לאומית יהיה צורך לשמוע את קולה הברור של האופוזיציה, שיתריע על מהלכים מוטעים, על חוסר צדק ועל סימני שחיתות הנובעים - לא אחת - מתחושת הרוב שהוא לא נמצא בסכנת הפלה, ולכן מותר לו לעשות כל אשר יעלה בדעתו.

מבט מבחוץ בכל האישים ששמותיהם הועלו בהקשר לבחירת היו"ר הבא של מפלגת העבודה - מלבד אבי גבאי עצמו, שלאחר המו"מ ההזוי שניהל על קבלת תיקים בממשלת הימין העתידית, לא יוכל להעלות בדעתו לשוב למלא את התפקיד - כולם ראויים. אלא שהפעם מדובר בתקדים היסטורי. מפלגת העבודה הגיעה לשפל האלקטורלי העמוק ביותר בתולדותיה, מאז הוקמה מפלגת "פועלי ציון" ביפו ב־1906. אם יש לה סיכוי להתאושש, הוא קיים בשילוב כוחות בינה לבין אחותה האידאולוגית, ותחת שרביטו של איש מנוסה ומחויב, שראה הרבה בחייו, ומוכן לשאת על עצמו את האחריות הגדולה להחזיר את תנועת העבודה אל מרכז הבמה. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו