הגרמנים רצחו את היהודים - ופולנים ירשו את רכושם

כ־90% מיהודי פולין נרצחו בשואה. מה קרה לרכושם - הבתים, החנויות, המפעלים?

יהודים גרו שם כאלף שנה וצברו שדות, טחנות קמח ועסקי ברזל ומזון. הרכוש לא נעלם - הוא נשדד בידי הפולנים. ההשתלטות היתה שיטתית. כשהגרמנים ביצעו את האקציות, בצד המתינו השכנים הפולנים להיכנס לדירות המפונות כדי להשתלט עליהן - מה שעודד פולנים רבים להלשין לגרמנים על מחבואי יהודים ולקבל בתמורה את בתיהם ורכושם, כמו ריהוט וכלי כסף. 

כשהסתיימה המלחמה, עשו הפולנים כמעט הכל כדי שלא יצטרכו להחזיר את הרכוש לניצולים. "הממשלה הפולנית הגולה" הנחתה מלונדון, לקראת סיום המלחמה, שלא לפנות את הבתים שאליהם עברו, כדי למנוע מהיהודים לחזור לעיירות. 

אמא שלי, בלה, היתה הקטנה והיחידה ששרדה ממשפחתה בשואה. כשחזרה עם חברתה קונז'ה לעיירה - אחרי שהיו יחד במחנות - באו צעירי העיירה ואיימו עליהן לעזוב. אחרת, יעשו להן מה שעשו עמיתיהם הפולנים ב"פוגרום קיילצה" בגמר המלחמה.

באותו פוגרום, צעירים פולנים רצחו 42 מניצולי המחנות. המעטים מיהודי קיילצה שניצלו, הבינו שצריך לעזוב את עיירת הולדתם ואת פולין. שוט זה הונף כמעט בכל עיירה שאליה חזרו יהודים. אמי וחברתה הבינו את ה"רמז", והן עזבו את העיירה. הן ויתרו על הרעיון להמתין לקרובים אחרים, ויצאו למחנות העקורים בגרמניה. וכמובן ויתרו על רכושן.

 

סחבת פולנית מכוונת

ככל שעובר הזמן מתברר שגם הממשלות הפולניות הדמוקרטיות מונעות את השבת הגזל - בסחבת מכוונת. למשל, דרישה להביא תעודות פטירה של בעלי הנכס שנרצחו באושוויץ ובמיידנק. העלמת מסמכי טאבו והעלמת חשבונות בנקים של ההורים.

אם סוף־סוף ניתן פסק דין להחזרת בית, העיריות תבעו מהיהודים תשלום עבור "חובות" ארנונה על התקופה שבה הנכסים שימשו את הפולשים...

החלטת הפולנים אתמול לבטל את קבלת המשלחת הישראלית הרשמית, היא עליית מדרגה בהתנגדות הפולנית להחזרת הרכוש.  בכך הממשל הפולני מסונכרן עם הרחוב.

בשבת היתה הפגנה גדולה בפולין, של קהל בורגני "מהוגן", שצעד תוך קריאות קצובות, חלקן אנטישמיות, נגד חוק אמריקני חדש שאמור לסייע להחזרת הרכוש. במקביל היו הפגנות דומות בקהילות פולניות בארה"ב. 

משום מה, לא נעשה באמת חשבון נפש עם הפולנים כקולקטיב. אולי מפני שממשל פולין קרס בשואה, ולכן ממשל פולין יכול היה לומר, עד כה בצדק, שלא היה לו חלק בשואה.

איפה באמת עמד העם הפולני בשעת מבחן? רק מיעוט התנהג ברחמים. מעבר לחומת גטו ורשה הבוער, העמידו פולנים קרוסלת ענק לילדיהם הצוהלים בשעה שילדים יהודים מתו בגטו. האצילות הפולנית נעלמה, או שכלל לא היתה מעולם באשר ליהודים. ההתחמקות השבוע מהמפגש עם המשלחת להחזרת הגזל ולעשיית צדק עם העם היהודי, היא סוג של "הרצחת וגם ירשת". 

הגרמנים רצחו ופולנים ירשו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו