אבוי לנו! המשטרה לא תניח לנו, אפילו בשעה שאנו מנסים להתאושש מאירועי העצב ושמחת החג. אין מדובר במשטרת כחולי המדים, אלא במשטרת המחשבות. שוטריה אמנם נטולי מדים, אבל חמושים בנשק יום הדין: הלשון. על האזרח מן השורה לשנן את התקנות הלא כתובות שלה, פן יבולע לו.
שאלו את השופט (בדימוס) עודד אליגון, שלפני 13 שנים ישב על כס השיפוט בבית משפט השלום בבאר שבע. כבודו (בדימוס, נזכיר) העז להביע ברבים את דעתו על סגנון לבושה של לינור אברג'יל, מנחת טקס הדלקת המשואות. את כיסוי הראש שחבשה, כינה "תרבוש רב קומות", והוסיף "שמלתה ההדוקה מבליטה את שדיה".
לא אחת מתלוננים אנו, אנשי התקשורת, על כל מי שמותח ביקורת עלינו. על פי רוב נגיב, לעיתים בלעג ובנימה מתנשאת, ונאמר: "שוב התקשורת אשמה". אך ב"פרשת" השופט בדימוס, התקשורת בהחלט אשמה. ועוד איך אשמה.
הכינותי מראש אמצעי מיגון מפני פקחי "משטרת המחשבות", והנני מביע את דעתי הנחרצת: מה אכפת לי מה חושב האזרח אליגון? מדוע השחיתו עורכי תוכניות בתקשורת זמן כה יקר למען מתקפת גינויים צדקניים באולפנים נגד טעמו של שופט (בדימוס) באופנת נשים? למרבה הפליאה והאכזבה, אפילו שרת המשפטים היוצאת, איילת שקד, הצטרפה למחאה, ואף הצטלמה עם כיסוי ראש, לאות הזדהות עם אברג'יל.
במערכת המשפט כבר הספיקו להכתים את דברי אליגון כ"התבטאות מביישת". במקום לנצל את הזמן כדי להתגבר על הפקקים בדיונים, מתגייסת דוברות בתי המשפט להכפשת אזרח חף מפשע. האם שם, במערכת בתי המשפט, מנסים להתחרות בבג"ץ הירושלמי, כלומר לעסוק לעיתים בעניינים שאינם ראויים להידון באולמי המשפט? לטפל בסגנונו האישי של שופט (בדימוס!), לגנות בהודעה רשמית את טעמו ולעסוק בסוגייה שלא צריכה להעסיק את השפיטה?
חמורה מכל היא העובדה שנחשול הגינויים העניק סיוע למשטרת המחשבות, שהקפדתה היתרה על כללי "התקינות הפוליטית" מבצרת את חומת המגן נגד המחשבה החופשית. אך אסור שהמחשבה החופשית תתיירא מפני "מה יגידו?".
קראתי ב"אנציקלופדיה של הרעיונות", ש"נקודת המוצא ל'תקינות פוליטית' היא ההנחה שאפשר לעצב את המציאות באמצעות שינוי בכללי המשחק הלשוניים". וההסבר שלנו: אל לו לאזרח להטמיע בלשון העם דעה המבטאת זלזול בלבושה ובגזרת גופה של אישה, אפילו כשמדובר במלכת היופי העולמית (בדימוס).
שאלו בלשכת עורכי הדין, האם באולמות המשפט, ולא מחוצה להם, נוהגים כל השופטים בלשון זכה כלפי המתייצבים לדיון לפני הכס? ונגד תופעה זו, ולא בהגדרת כיסויי ראש, יש להיאבק, במקום להתגודד סביב עודד אליגון. והחתום מטה, בשבתו כדן יחיד ליד המקלדת, פוסק כך: "האזרח עודד אליגון, הנני מוצא אותך זכאי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
