בתחילת מערכת הבחירות, כשהתייצבו משני הצדדים המחנות היריבים - המחנה הלאומי בראשות בנימין נתניהו מול מחנה השמאל בראשות הצמד בני גנץ את יאיר לפיד - שררה תקווה שהפעם צפוי לנו מסע בחירות רגוע, רציני ואפילו מנומנם. התקווה התבססה על כך שהמאבק האידיאולוגי שסער במשך שנים בין שני המחנות הוכרע בידי הציבור ובידי החיים עצמם. השקפות השמאל, הן בשאלת שלמות הארץ והן בשאלת הכלכלה, לא עמדו במבחן המציאות והפסיקו להוות משקל של ממש. בעקבות כך, נאלץ השמאל הפוליטי להסוות את עמדותיו ולהתחפש, פעם למרכז ופעם לימין. משהצטמצמו הפערים האידיאולוגיים, אפשר היה לצפות לשקיעה בשיח השנאה ולמערכת בחירות הוגנת ותרבותית.
אך התקוות התבדו, והאשם על כך מונח במלואו על אנשי רשימת הכלאים כחול לבן. הם בחרו לפצות על היעדר אידיאולוגיה מובחנת ועל חוסר יכולת להציב חלופה רעיונית לליכוד, במסע תעמולה בריוני ונטול מעצורים מוסריים. כך קורה גם בכדורגל: כשלקבוצה חסרת כישרון אין מה להציב מול יריבה איכותית ועדיפה עליה, שחקניה מתחילים להרביץ. אנשי כחול לבן "מרביצים" זה שבועות ארוכים ולא בוחלים בשום שקר והכפשה.
מה עוד לא שמענו מגנץ, לפיד וחבריהם? נדמה שהם ניסו כל טריק בספר. בשבועות אחדים של התמודדות, גנץ ויועציו הספיקו לזהם את הזירה הפוליטית בכל כך הרבה רפש מילולי, שבוודאי יזכה אותם באיזה שיא גינס. לא היה בוקר שלוחמי התעמולה מבית מדרשם של הכחולים־לבנים לא ייצרו עלילה תורנית, וככל שהתקדם הקמפיין ההיסטריה המופרכות של העלילות רק גברה. נזכיר רק את המובחרות שבהן, אלו שהגדישו את הסאה ממש.
זוכרים שגנץ וחבורתו האשימו את ראש הממשלה בבגידה? זוכרים שהוא טפל על נתניהו את אשמת הקנוניה עם הרוסים, שמטרתה לפגוע בסיכויים של כחול לבן? זוכרים שהוא הרחיק לכת והעליל שנתניהו רוצה להרוג אותו? כל ההאשמות ההזויות האלה נזרקו לדיון הציבורי כלאחר יד, בלי קמצוץ של הנמקה, ובלי שהמאשים עצמו האמין בהן.
מטרתה של הטלת הרפש היתה אחת: להסיט את תשומת ליבו של הציבור מההישגים ומהעשייה, תחום שבו לראש הממשלה נתניהו יש יתרון מובהק, ולמנוע דיון מהותי ברעיונות ובמדיניות, תחום שבו סובלים גנץ ולפיד מחיסרון מובהק.
למרבה הצער, לא ניתן לומר שהניסיון הזה כשל. ההכפשות של כחול לבן, שראשיה הקפידו להתהדר בדבקות מעושה בממלכתיות, זכו להיזון חוזר בתקשורת השמאלית ברובה, ואמנם השתלטו על נתח עצום מהשיח הציבורי לקראת יום הבחירות. לא מן הנמנע שחלק מן השקרים - גם ההזויים והאידיוטיים ביותר - קנו אחיזה בדעת הקהל, נדבקו אל המטרה, ופגעו בשמה הטוב. איזה מזל שבעוד שבוע חגיגת הבוץ הזאת תיגמר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
