אני מודה שלא ידעתי הרבה על מושב משמרת לפני פגיעת רקטה חמאסית באחד מבתיו, פגיעה שרק בנס לא גרמה לקורבנות בנפש. חיפוש זריז בגוגל גילה לי, לצד פרטים היסטוריים על תולדות המקום, את התפלגות ההצבעה של תושבי משמרת בבחירות 2015. המנצחות הגדולות שם היו אז מפלגות השמאל - המחנה הציוני, יש עתיד ומרצ - שגרפו ביחד לא פחות מ־82% מהקולות. משמעות הדבר היא שרוב המצביעים במושב הקטן נתנו את תמיכתם לרשימות המבקשות להקים מדינת טרור במרחק של קילומטרים אחדים מבתיהם, ולהפוך את משמרת ליישוב ספר, הניצב ישירות מול מחבלי היישות הפלשתינית בשומרון.
בני גנץ, העומד היום בראש מחנה השמאל, אינו מתנגד לתוכניות הנסיגה בעתיד. אם כוונות אלה יתממשו, מה שאירע במשמרת אתמול לפנות בוקר יהפוך לשגרה במושב ובעשרות ערים ויישובים נוספים במרכז הארץ. כך הזהרנו לפני הנסיגות במסגרת הסכמי אוסלו, כך הזהרנו לפני ההתנתקות מעזה, וצדקנו בכל האזהרות. רבין ושרון סירבו ביוהרה להקשיב לקול התבונה, והתוצאות הטרגיות של מעשיהם לא איחרו לבוא. את הנזקים מתקשה ישראל לתקן עד היום: כל מקום שנמסר לשליטת המחבלים, בין אם אלה באו משורות הפת"ח ובין אם משורות חמאס, בין אם הדבר נעשה בהסכם ובין אם ביציאה חד צדדית - הפך לחממת טרור.
פגיעת הרקטה במשמרת היא תולדה ישירה של קונספציה אווילית, שהובילה את מנהיגי המדינה להסכמי אוסלו וליציאה מעזה. שני האסונות המדיניים והביטחוניים האלה הרעו מאוד את מצבה האסטרטגי של ישראל, והם ממשיכים להטיל את צילם עלינו גם כעבור שנים. כשטיפש זורק אבן לבאר, אלף חכמים לא יוכלו להוציא אותה, קובעת האמרה העתיקה. החכמים שבאו במקום רבין, וכעבור עשור במקום שרון, הצליחו בקושי למזער את הנזקים של המציאות פרי הנסיגות, אבל האבן עדיין עודנה שקועה בעומק הבאר. הרוע שניטע ביד שלומיאלית ברמאללה ובעזה עדיין שולט שם. ברור שבמוקדם או במאוחר נצטרך לעקור אותו משם, והדבר יעלה בדמים רבים. יהיה זה רק הוגן שנזכור אז את האחראים לכך.
בדומה לתושבי משמרת, אנשי הקיבוצים והמושבים בקרבת רצועת עזה תמכו בנסיגה ובעקירת יישובי גוש קטיף. הם גם היו הראשונים לספוג את ההשלכות בדמות ירי נק"ל, שיגורי רקטות, ניסיונות חדירה ומנהרות טרור שהופנו כנגדם מעזה ביתר שאת. את זעמם, אגב, הפנו כנגד הממשלה הנוכחית. האם הם זוכרים איך ולמה הידרדרנו למציאות של יישות טרור ריבונית ליד בתיהם? וחשוב אף יותר - האם הם מעוניינים לחזור על הטעות?
אלברט איינשטיין ייעץ לא לחזור שוב ושוב על אותה פעולה, אם היא כבר הסבה נזקים בעבר, והסביר שיהיה זה טיפשי לקוות שהתוצאה תהיה שונה אם רק נעשה זאת שוב. הניסיון העצוב של ישראל במסירת חבלי הארץ לאויב מחייב שלא לדרוך על אותו מוקש בפעם השלישית. אולי הרעש האיום של התפוצצות הרקטה במשמרת יעיר כמה תמימים מן האשליה של "מדינה פלשתינית" ליד הבית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
