בימים האחרונים, בשיחות עם אישים ממדינות ערב הפרגמטיות, שאנו שמחים על הקשרים הגלויים והכמוסים אִתן, מצאתי עצמי במצב הזוי כישראלי ש"ננזף" על הקשר המשונה בין ישראל הרשמית לחמאס. ניסיתי להסביר שלא פעם מובילה המציאות את קובעי המדיניות למחוזות שלא שיערו בדעתם, ושאין פתרון פשוט וסביר לעימות בינינו לחמאס, אבל נדמה שלא הנחתי את דעתם.
יש להם בעיה גדולה עם חמאס, המקורב יותר מבעבר, לאיראן שנואת נפשם; ויש להם בעיה עם קטאר המוחרמת על ידם. הם אינם מסוגלים להבין מדוע דווקא ישראל פתחה ערוץ הידברות עם חמאס, ומעניקה בכך לגיטימציה לארגון; ומדוע קטאר הופכת - באמצעות ישראל - לשחקן מרכזי בעזה, למרות החרמתה ע"י שכנותיה. אם איראן היא אכן האויבת הראשית של ישראל, מדוע היא זוכה לשתי מתנות כאלו מממשלת נתניהו?
לבני שיחי הייתה ביקורת לא מעטה על יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס, אך כולם המליצו על שיתוף פעולה אזורי מול חמאס, שיוביל אותו לקבל את תנאי הרשות הפלשתינית, ולהשלמתו עם כך שהרשות תנהל את רצועת עזה ואת המעברים, תוך הסכמה על מספר מהלכים שיאפשרו שחרור לחץ לתושבי הרצועה, כולל מתן רישיונות עבודה למי שישראל לא תראה בהם סיכון ביטחוני.
ישראל משלמת מחיר גבוה על המדיניות המבקשת להפריד בין הגדה המערבית ובין עזה. זה לא רק סותר את מחויבותה החוזית להגיע לפתרון מדיני משותף לשני האזורים, אלא מנוגד לאינטרס המובן מאליו שלנו, לחבור לצד הפרגמטי בעולם הערבי, ולצמצם את כוחו של הצד הקיצוני והאלים, המקורב לאיראן. ביטויו הקיצוני של שיתוף הפעולה הלא רשמי בינינו לחמאס, הוא מזוודות הדולרים שאפשרנו לקטאר למסור לחמאס, תוך ידיעה שאי אפשר למנוע שחלק מהכספים יועבר לטרור נגדנו.
עידוד הממשל האמריקני לקצץ תקציבים חיוניים לרשות הפלשתינית, ובכלל זה מימון מיזמים כלכליים חשובים ופעילות חינוכית לעידוד החברה האזרחית לשלום, לעומת עידוד העברת הכספים לחמאס, מנוגד לאינטרס הישראלי הברור. הטילים על גוש דן היו תזכורת בוטה לכך שלא מדובר באפשרות לשיתוף פעולה אמיתי.
הנסיגה החד־צדדית מעזה הייתה חלק ממאמץ של מנהיג הליכוד דאז, רה"מ אריאל שרון, לנתק את הקשר בין עזה לגדה המערבית, ולהוביל לסוג של מדינה בעזה, שלא כחלק מההסכם עם אש"פ. זה לא צלח. גם הניסיון להשלים עם חמאס, שלא כחלק מהבנות עם הרשות הפלשתינית, לא יעלה יפה.
הפתרון אינו טמון בהסדר ציני עם חמאס ולא במבצע צבאי כזה או אחר, אלא במאמץ אמיתי להידבר עם אש"ף, עם או בלי קשר לתכנית טראמפ, להפסיק את ההתאנות הכלכלית לרש"פ, ולפעול - בסיוע מדינות ערב הפרגמטיות - ללחוץ על חמאס לקבל על עצמו את הנהגת אש"ף.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו