ניסו מחכה לנס

הניצחון הדחוק של האלופה היוצאת על הפתעת העונה מחדרה, צמצם את מאבק הכניסה לפלייאוף העליון לשלוש קבוצות שנאבקות על כרטיס אחד. לשתיים מהן, הפועל חיפה ובית"ר ירושלים יש הרבה מן המשותף. שתיהן סיימו את העונה שעברה עם כרטיס לאירופה, פורקו לגורמים בקיץ, היו הראשונות להחליף מאמן וסובלות מציפיות מוגזמות של הבעלים והקהל. 

השלישית, הפועל חדרה, היא הסיפור הגדול של העונה. קבוצה שמעטים נתנו לה סיכוי לשרוד בליגה, הצליחה בזכות מאמן חכם ובחירה קפדנית של שחקנים, לפתוח את הליגה בצורה מדהימה, עם 16 נקודות מ־18 אפשריות (88 אחוזי הצלחה). אבל אליה וקוץ בה. 

סעיפים בחוזים של שחקנים מרכזיים אפשרו להם למנף את ההצלחה ולהשתדרג מקצועית בינואר, לזה נוספו פציעות וירידה טבעית ביכולת וקיבלתם צבירת נקודות זהה לששת מחזורי הפתיחה ב־18 המחזורים הבאים (29.6 אחוזי הצלחה בלבד)

ניסו אביטן הביא בינואר שחקנים צעירים ומוכשרים, אבל בכדורגל אין קסמים, ומה שלקח קיץ שלם לחבר דרך מחנה אימון ומשחקי הכנה, קשה עד בלתי אפשרי לחבר תוך כדי תנועה. חדרה מנסה לשחק התקפי, אבל היא פגיעה בהגנה, מה שגורם לה להיענש על כל טעות (נקלעה לפיגור כפול לפני הדקה ה־35 בשלושת משחקיה האחרונים) ולהתחיל לשחק רק שאין לה מה להפסיד. 

כרגע נראה שחדרה תזדקק לנס כדי לשרוד בשישייה הראשונה, אבל בעונה כזו ועם מאמן שנס הוא מהות שמו, הכל אפשרי.

המאמן תמיד צודק?

מאוריציו סארי לא עשה מסלול שגרתי לצמרת מאמני העולם. הבנקאי, שהחל לאמן בליגות החובבים, הגיע לליגה הראשונה בגיל 55 והציג עם נאפולי כדורגל מבריק. למרות שלא זכה בתארים, צ'לסי הימרה עליו. ההתחלה היתה מבטיחה, אבל הנפילה הגיעה מהר. שלושה שחקנים סימלו את הכישלון של סארי יותר מכל בגמר גביע הליגה מול מנצ'סטר סיטי. שני מחמיצי הפנדלים - ג'ורג'יניו, האיש שהביא סארי מנאפולי, ודויד לואיז, שאותו העלה מהאוב העונה - וכמובן השוער היקר בעולם, קפה אריסבלאגה. 

ההיררכיה בספורט היא שהמאמן צודק גם כשהוא טועה והשחקנים מבצעים את ההחלטות שלו, אחרת זה פתח לאנרכיה. העובדה שקפה סרב להתחלף (הנסיבות לא רלוונטיות) והקפטן סזאר אספיליקווטה נעלם יחד עם שאר חבריו, מעידים שסארי איבד את הקבוצה. 

אם נהיה פרובינציאליים לרגע, שני מקרים דומים זכורים במיוחד. ראובן עטר, שב־1995 ביטל חילוף של ויקו חדד בחצי גמר הגביע, ויוסי בניון, שבשנת 2000 סירב לחילוף של אלי כהן בדרבי הגביע. בשני המקרים, הצד הנפגע היה המאמן שהתקשה להרים את הקריירה לאחר האירוע. אני רק יכול לקוות שסארי, אחד המאמנים הטובים ומעוררי האמפתיה, יקבל הזדמנות נוספת במקום אחר ויוכיח כמו שהוא אוהב - שהוא מצליח בניגוד לכל הסיכויים.

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו