להרחיב את התמיכה בחוק הלאום

"אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל". פסוק זה, שתוּקָף בתוֹקֶף זכותנו הטבעית וההיסטורית, הוא ליבת הכרזתה של מדינת ישראל. הוא הסיבה והמסובב, הוא המהות, הוא הזהות של המדינה. זו הצדקת קיומה, זו תכלית קיומה. אילו חוּקקה חוקה מייד לאחר הבחירות הראשונות, כפי שהובטח במגילת העצמאות, ברור שהמהות הזו, שהיא אף 90 אחוזים מתוכנה של מגילת העצמאות, היתה ליבת החוקה של מדינת ישראל. אולם הוחלט, בשעתו, שהחוקה תיבנה נדבך על נדבך באמצעות חוקי יסוד. באיחור של 70 שנה, עבר השנה חוק הלאום.

מן הראוי היה שחוק הלאום יתקבל בהסכמה רחבה, של כל המפלגות הציוניות. יוזמת החוק, שנהגה במכון לאסטרטגיה ציונית לפני יותר מעשור, נועדה לעגן את היסודות המשותפים לכל הזרמים בציונות, דווקא בשל המחלוקת העמוקה ביניהם בשאלת הגבולות. היוזמה נועדה להכריז לעצמנו ולעולם, שגם אם אנו חלוקים בשאלה הטריטוריאלית, אנו מאוחדים סביב מהותה של מדינת ישראל, בכל גבול שייקבע. לא בכדי, מי שאמורה היתה להעלות את החוק היתה יו"ר האופוזיציה ויו"ר קדימה דאז ציפי לבני, בהנחה שהן הקואליציה והן האופוזיציה יתמכו בכך; חבל שהיא קיבלה רגליים קרות, אולי כאשר הבינה שמדינה יהודית אינה באופנה בקרב גרעין מצביעיה העיקרי.

חוק הלאום הוא חוק יסוד חשוב מאוד. העובדה שהוא לא התקבל בהסכמה רחבה, אלא היה מוקד למחלוקת, היא תקלה חמורה, בעיקר באשמת מתנגדיו. אולם חלק מן האחריות נופל על תומכיו, שלא עשו מאמץ ללכד את השורות ולהגיע לנוסח מוסכם. 

באיחור של 70 שנה, עבר השנה חוק הלאום

מי שמתנגד למהותו של החוק ורואה במדינת לאום יהודית "גזענות", "אתנוצנטריות" ו"לאומנות" - באמת אינו אמור לתמוך בו. אולם מרבית מתנגדי החוק מאמינים ברעיונותיו, ולכן נכון היה טרם קבלת החוק וגם היום, לנסות להגיע איתם להסכמה על נוסח החוק. ההתנגדות לחוק נומקה בחשש מפגיעה בשוויון האזרחי של המיעוטים בישראל. זהו חשש שווא, מכיוון שהחוק אינו פוגע בשוויון כהוא זה, שהרי כלל אינו עוסק בסוגיה. אולם אילו הכנסנו משפט הבהרה לחוק, שהיה מבטיח תמיכה רחבה בו - היתה בזה תועלת, גם אם אין בה צורך ענייני. 

ב־2014 הצעתי מעל במה זו להוסיף לחוק משפט, שלפיו מדינת הלאום היהודי תקיים שוויון אזרחי מלא לכל אזרחיה, ללא הבדל דת, גזע ומין. לא מאוחר לתקן זאת, אבל בחוק אחר. חשוב להכניס לחוקת המדינה את השוויון האזרחי, אולם המקום הראוי לו אינו בחוק הלאום אלא בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. לשם יש לצרף סעיף ברוח זו. ולחוק הלאום, המעגן את סמלי הלאום - הדגל, ההמנון וסמל המדינה - יש להוסיף משפט המביע מחויבות למגילת העצמאות ולעקרונותיה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו