מעודדת מהצלחתה לחשוף את מנהרות הטרור של חיזבאללה בגבול הצפון, מבקשת עתה ישראל למנף את ההישג המודיעיני והמבצעי של צה"ל ולהעתיקו גם אל הזירה הדיפלומטית.
בשבוע הבא תדון מועצת הביטחון של האו"ם בתלונת ישראל על הפרת ריבונותה בידי חיזבאללה. קשה להניח שאכן תתקבל החלטה לגנות את חיזבאללה או לנקוט נגדו צעדים; לכל היותר יביעו חברות המועצה דאגה לנוכח המתיחות הגוברת ויקראו לצדדים לשמור על איפוק. אחרי הכל, כל קשר בין המועצה והאו"ם לבין ביטחון ושלום הוא מקרי, ולראיה - כוח יוניפי"ל, שלא מנע את חפירת המנהרות ואדיש להתבססות חיזבאללה לאורך הגבול.
בד בבד, פנתה ישראל לרוסיה, המבוגר האחראי החדש בשכונה, ואף שיגרה משלחת צבאית רמת דרג למוסקבה כדי לתדרך את הרוסים על המנהרות. סביר שהרוסים לא הופתעו. אחרי הכל, לרוסים, בניגוד לאמריקנים, אין אשליות ביחס לשחקנים באזור. אבל לרוסים יש אינטרסים המחייבים אותם לאמץ אל חיקם את איראן ואת חיזבאללה. אפשר שהרוסים ילחצו על חיזבאללה שלא יתגרה בישראל כדי שלא לסכן את הישגיהם בסוריה, אבל הם יוסיפו לראות בחיזבאללה גורם לגיטימי שאת קיומו בלבנון יש לקבל כעובדה מוגמרת.
דווקא ארה"ב, שמיהרה לגנות בקול את חיזבאללה, שפכה מים צוננים על מאמציה של ישראל להגביר את הלחץ על הארגון כשלא נענתה לבקשתה להטיל סנקציות נוספות על לבנון. האמריקנים מאמינים כי יש להבחין בין המדינה הלבנונית לבין חיזבאללה, ומשום כך יש להמשיך לחזק את היסודות המתונים בחברה הלבנונית, בתקוה שביום מן הימים, שכנראה לא יגיע לעולם, ירהיבו עוז וייצאו נגד חיזבאללה.
משום כך מתעקשת וושינגטון להוסיף לספק נשק לצבא לבנון, תוך דחיית טענותיה של ירושלים כי הצבא הלבנוני נגיש לאנשי חיזבאללה ומשתף אותם בשללו. כזכור, עוד במהלך מלחמת לבנון השנייה בקיץ 2006, לחצה ארה"ב על ממשלת אולמרט שלא לפגוע ביעדי ממשל, אלא להתמקד במטרות של ארגון חיזבאללה. בכך שללה וושינגטון מישראל תמונת ניצחון אפשרית במלחמה זו.
עבודות צה"ל במבצע "מגן צפוני" // צילום: דובר צה"ל
אמת, לבנון וחיזבאללה אינם חד הם. מרביתם של הלבנונים ואף רבים מבני העדה השיעית מתנגדים לארגון, חשים מאוימים ממנו, ומייחלים לכך שמישהו יעשה עבורם את המלאכה ויכה בו. בעיקר מצפים שם שגורם כלשהו יחסל את עוצמתו הצבאית של חיזבאללה, שבה טמון האיום שהוא מהווה לא רק לישראל ולאזור, אלא, לפני הכל, ללבנון עצמה.
אלא שלמתנגדי חיזבאללה בתוך לבנון אין כל חשיבות; בזכות עוצמתו הצבאית יכול הארגון לכפות את דעתו והחלטותיו בכל עניין שעל הפרק, ובוודאי שבכל האמור בהמשך בניין עוצמתו הצבאית מול ישראל. עובדה היא כי איש בלבנון לא נשאל לדעתו, גם לא ממשלת וצבא לבנון, אם לחפור מנהרות ולהסתכן בשל כך בעימות אפשרי עם ישראל.
ולבסוף ואחרי כל זה, ארגון חיזבאללה והמדינה הלבנונית מקיימים מערכת יחסים הדוקה של שיתוף פעולה. במתכונתו הנוכחית אין לחיזבאללה קיום ללא המערכת הלבנונית שבתוכה הוא מתקיים ושממנה וממוסדותיה הוא שואב את כוחו. לא לחינם פעל הארגון להשתלב במערכת הפוליטית בלבנון ולהיכנס כחבר לממשלה הלבנונית. רק כך עולה בידיו להביא הישגים לטובת בני העדה השיעית התומכים בו, לרוב משום שהם מעוניינים שהוא יוסיף לקדם את ענייניהם בתוככי המערכת הלבנונית. לבנון חלשה פירושה גם חיזבאללה מוחלש, ארגון עם פחות יכולות ומשאבים ועם בעיית אמינות מול בני העדה השיעית במדינה.
כל המעוניין ביציבות באזור צריך אפוא להפנות את הלחץ אל הממשלה בביירות. לא יהיה די בכך כדי לנטרל את איום חיזבאללה, אך זה יספיק כדי להרתיעו ולהחלישו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו