לא לשכוח את רכוש יהודי ארצות ערב

יוזמת השלום הערבית היא תוכנית מדינית לסיום הסכסוך הישראלי־ערבי, שהועלתה ע"י סעודיה בפסגת הליגה הערבית במארס 2002. לפי התוכנית, מדינות ערב יסדירו את יחסיהן עם ישראל בתמורה לוויתורים טריטוריאליים שישראל תבצע. ביחס לסוגיית הפליטים, התוכנית מציעה "למצוא פתרון צודק ומוסכם בין שני הצדדים", הצד הפלשתיני וישראל. הפליטים המדוברים ביוזמה הסעודית הם רק הפליטים הפלשתינים, ללא התייחסות לפליטים היהודים שנאלצו לנטוש את מדינות ערב בעקבות ההתעוררות הציונית והקמת מדינת ישראל. 

יוזמת השלום אינה מכירה בסבל היהודים שחיו במדינות ערב ולא דנה ברכושם, השווה כיום, על־פי הערכות מומחים, יותר מ־400 מיליארד דולר. ממשלות עיראק, סוריה, מצרים ולוב הפקיעו וגנבו את רכושם הקהילתי והציבורי של אזרחיהן היהודים. על כל מי שרוצה לאמץ את היוזמה הסעודית, להכניס בה שינויים מהותיים שידרשו הכרה בסבל היהודים, התנצלות על הפוגרומים, וכמובן פיצויים על פי הדין.

ב־30 בנובמבר נציין בישראל את יום היציאה והגירוש של יהודי ארצות ערב והאסלאם. קרוב למיליון יהודים גרו פעם במדינות אלה. כיום נותרו בהן כ־4,000 יהודים בלבד, רובם במרוקו. זו הזדמנות ראויה להזכיר את סוגיית הפליטים היהודים ורכושם כתנאי מקדים לכל הסכם עם מדינה ערבית. 

אין שבוע שעובר בלי שנשמע על "בעיית הפליטים הפלשתינים" ועל "רצונם לשוב למולדתם". לעומת זאת, מתקיימת בישראל כמעט שתיקה ביחס לדרישה להשיב את הרכוש היהודי הגנוב. יהודי ארצות ערב נאלצו לנטוש את מולדתם מחשש לחייהם, בעקבות הפוגרומים הרבים שסבלו מהם בלא שקדמה לכך התגרות כלשהי מצידם. אותם יהודים היו נאמנים לממשלות ערב וסייעו בכלכלה ובמסחר. הם לא עסקו בפלילים והיו אזרחים למופת. אם נשווה אותם עם הפליטים הפלשתינים, האחרונים ברחו בעקבות מלחמת השמד שמנהיגיהם ומדינות ערב פתחו בה נגד המדינה היהודית הצעירה. חשוב לציין שחלק מהפליטים הפלשתינים מכרו את רכושם ליהודים ולסוכנות היהודית ערב הבריחה, במחשבה שלאחר שמדינות ערב תשמדנה את היהודים, הם יחזרו לקחת אותו ללא תמורה. למזלם הרע, צבאות ערב הובסו במלחמת העצמאות, וכיום אותם פלשתינים, או צאצאיהם של מי שמכרו את רכושם בכסף מלא, דורשים אותו בחזרה, בטענה שישראל כבשה אותו.

עמים רבים פגעו בעם היהודי לאורך ההיסטוריה; חלקם התנצלו, ולעיתים אף ניסו לכפר על פשעיהם. כך, למשל, הפורטוגלים והספרדים התנצלו על רדיפת היהודים וגירושם, וכיום מציעים דרכון לכל יהודי שמשפחתו גורשה ממדינות אלה, לרבות גירוש 1492. הגרמנים, שהשמידו שליש מהעם היהודי, התנצלו, חתמו על הסכם שילומים עם ישראל, ומפצים ניצולי שואה רבים. ב־1965 פרסמה הכנסייה הקתולית מסמך ("נוֹסְטְרָה אֶטָאטֶה") שמנקה את היהודים כקולקטיב מאשמת רציחתו של ישו, והביעה צער "על כל השנאות, הרדיפות וגילויי האנטישמיות שכוונו בזמן כלשהו או ממקור כלשהו כלפי יהודים". 

לעומתם, מדינות ערב לא זו בלבד שעדיין מאשימות אותנו בכל צרה המתרחשת בעולם הערבי, אלא הן אף מסרבות להכיר בסבל שלנו או בעוול שגרמו לנו, ובוודאי שאינן מוכנות לשלם פיצויים ליהודים שחיו תחת שלטונן - חלקם מאות שנים לפני עליית האסלאם. הגיעה העת שמדינות אלה ומנהיגיהן יתנצלו על עוול זה, ויפצו את אלה שרכושם הופקע והוחרם.

מדינת ישראל יכולה לסייע לתיקון העוול ההיסטורי, אם תבהיר באורח חד־משמעי שלא תחתום על הסכם בדבר סיום הסכסוך עם הפלשתינים או עם מדינות ערב, כל עוד לא יוסדר נושא הפליטים היהודים ורכושם הגזול בארצות ערב. הזכות הזאת מעוגנת במשפט הבינלאומי. כמדינת הלאום של העם היהודי, לישראל חובה מוסרית עליונה לתבוע ממדינות ערב לפצות את יהודיהן על הרכוש והקרקעות שגזלו מהם שלא כדין.

ד"ר אדי כהן הוא חוקר בכיר במרכז בגין־סאדאת באונ' בר אילן

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו