בסוף אוקטובר 2009 התחוללה רעידת אדמה תחת יסודותיו של מדע האקלים. מהמכון לחקר האקלים (CRU) באוניברסיטת מזרח אנגליה בעיר נוריץ', דלפו לאינטרנט אלפי מסמכים. היו אלה תכתובות פנימיות של קבוצת מדעני אקלים, שחבריה התגייסו להצדיק בכל דרך את תיאוריית ההתחממות הגלובלית, הנשענת על קשר ישיר בין עליית טמפרטורה לבין עלייה בשיעור הפחמן הדו־חמצני באטמוספירה. בסיוע התקשורת המוטה והארגון החוץ־ממשלתי של האו"ם לענייני אקלים (IPCC), נדחקו מסדר היום הציבורי ממצאים שערורייתיים אלה, המבזים את עקרונות המחקר המדעי. בישראל בקושי נשמעו הדי הפרשה.
ראש מכון המחקר האנגלי, ד"ר פיליפ ג'ונס, בחן כיצד לבצע מניפולציות על נתוני מדידת טמפרטורה ברחבי העולם כדי להתאימם ל"תוצאה הרצויה". באחת ההודעות ששלח לד"ר ג'יימס האנסן, מנהל חטיבת האקלים בנאס"א, כתב: "זה עתה ביצעתי את הטריק של מייק (ד"ר מייקל מאן). הוספנו טמפרטורות כדי להסתיר את הירידה". האג'נדה הירוקה קבעה כי יש עלייה דרמטית בטמפרטורה עקב פליטת גזי פחמן דו־חמצני מעשה ידי האדם; אם המדידות לא מסתדרות עם האג'נדה, צריך לעבד נתונים מפוברקים. פרשייה מושתקת זו קרויה "אקלים־גייט".
לפני כשבוע נבחר נשיא חדש לברזיל, שסומן מייד כ"קיצוני". אחד מחטאיו הידועים, בדומה לנשיא טראמפ, הוא ספקנותו ביחס לעיקרי דת האקלים. מה באמת קורה באוניברסיטאות ובמכוני המחקר, הנתונים למכבשי הלחץ של התנועות הירוקות? האומנם שורר "קונצנזוס" בדבר אשמתו האדם בשינויי האקלים? כיצד נחשפים נתונים הסותרים את התזה הדומיננטית, מבלי שהעולם המדעי יזדעק?
נזקי ההתחממות הגלובלית // צילום אילוסטרציה: Getty Images
שמעו מה אומר ראש מדור ניתוח האקלים, קווין טרנברת': "ובכן, אני מתחיל לתהות היכן לעזאזל מתרחשת התחממות גלובלית. אנחנו שואלים זאת כאן בבולדר (עיר בארה"ב), שבה נשברים שיאי קור וגובה השלג מגיע ל־10 ס"מ. העובדה היא שאיננו יכולים להסביר את היעדר ההתחממות כרגע, וזה ממש נלעג. הנתונים לבטח מוטעים. שיטת התצפית שלנו לקויה".
מדע וקונצנזוס הם דבר והיפוכו. קביעה בת 30 שנה כי אין מחלוקת בדבר ההתחממות בגלל האדם - למרות מדידות המראות ההפך - סותרת את רוח המדע. מאות מדענים חתמו על עצומות המתנגדות להשחתת המדע, ורשימת המדענים הספקנים המכונים "מכחישי התחממות" הולכת ומתארכת.
אחד הבולטים שבהם, ד"ר כריסטופר לנדסי, יו"ר לשעבר של ועד האגודה האמריקנית למטאורולוגיה לענייני ציקלונים טרופיים, גילה שה־IPCC מזייף את מערכת היחסים בין שינוי אקלימי לסופות הוריקן. ד"ר ריצ'רד לינדזן, פרופסור מעוטר למטאורולוגיה ב־MIT, טען כי דו"ח קיוטו משנת 2001 יוצר את הרושם הכוזב שמודלי האקלים הם אמינים, בעוד הדו"ח עצמו מצביע על ההפך. הוא התפטר מתפקידו ב־IPCC לאחר שהנהלת דו"ח האקלים סירבה להוסיף את הערותיו ביחס לאמינות הממצאים, אפילו בנספח נפרד.
כאשר מדען משפיע כד"ר לורנס סולומון מקנדה טורח לפרסם ספר הסוקר בשיטתיות שורת מדענים בעלי מוניטין והישגים, המעזים להתווכח עם ההגמוניה המדעית־פוליטית ולערער בקול רם על מסקנות הגוף הפוליטי הנקרא IPCC, זה סימן שמשהו רע מאוד קורה. שמו של הספר: "The Deniers" - "המכחישים". זה אומר הכל.
ד"ר גבי אביטל הוא מומחה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל
