צ'כוסלובקיה תמכה תמיד בשיבת ציון | ישראל היום

צ'כוסלובקיה תמכה תמיד בשיבת ציון

 

יובל ה־100 לצ'כוסלובקיה שצוין השבוע סיפק הזדמנות לבחון את הזיקה הייחודית בין התנועות הלאומיות של הצ'כים והסלובקים, לבין תנועת התקומה של העם היהודי. היחסים החמים בין ירושלים לפראג וברטיסלבה כוללים שיתופי פעולה בשלל תחומים, ותורמים לחיזוק מעמד ישראל באירופה.

עוד בראשית דרכה של מדינת הצ'כים והסלובקים, שררה חיבה בינם לבין החולמים על שיבת ציון. נשיאה הראשון של צ'כוסלובקיה, תומאס מסריק, היה מאוהדיה הגדולים של התנועה הציונית. אופיה הלאומי של צ'כוסלובקיה לא כלל מרכיבים פוגעניים כלפי מיעוטים בכלל, והיהודים בפרט. עד לכיבוש הנאצי, נהנו יהודי המדינה מחירות ושוויון זכויות, ומפריחה תרבותית. מפלגה יהודית ציונית יוצגה בפרלמנט ופעלה עם מוסדות נוספים להגשמת הציונות.

גם לאחר השואה לא ניתק הקשר. צ'כוסלובקיה הייתה בין הבודדות שסייעו לישראל הצעירה להתמודד עם התוקפנות הערבית לאחר הכרזת העצמאות. היא סיפקה נשק חיוני, שבלעדיו מאזן הכוחות עלול היה להיות שונה. הכשרות הטייסים והצנחנים נערכו בצ'כוסלובקיה, ורוב מטוסי הקרב של חיל האוויר הישראלי הגיעו משם, ואף הוחזקו שם בשדה תעופה שהיה מעין "הבסיס של ישראל". 

יהודי צ'כוסלובקיה תרמו למאבק ארצם על החירות, לא רק בימי הלחימה נגד היטלר. הם מילאו תפקיד משמעותי ב"אביב של פראג" (1968) ועמדו כתף אל כתף עם הצ'כים והסלובקים מול הטנקים הסובייטיים. באותם ימים הפגינו שבעה צעירים אמיצים בכיכר האדומה במוסקבה נגד פלישתה של בריה"מ לפראג; חמישה מתוכם היו יהודים שסיכנו את חייהם למען שחרור מדינתם. סיסמתם הייתה "למען חירותכם ולמען חירותנו" - ביטוי מושלם לאחדות ולאחווה בין עמים שנאבקים על קיומם הלאומי. 

מאה השנים האחרונות כללו עליות ומורדות בחיי העם היהודי ועַמֵּי צ'כוסלובקיה, והלקחים ההיסטוריים המשותפים נכונים גם כעת. הסכם מינכן, שבו הוקרבה צ'כוסלובקיה על מזבח הניסיונות לפייס את היטלר, מזכיר את הניסיונות להקריב את ביטחון ישראל כדי לפייס את האיראנים, למשל. צ'כוסלובקיה התפרקה בינתיים, ללא שפיכות דמים, לשתי מדינות נפרדות, ושתיהן מבינות היטב את צדקת ישראל. הנשיא הצ'כי זמאן ביטא זאת כבר לפני כ־15 שנה, כשהשווה בין יאסר ערפאת להיטלר, והסביר את הכתם המוסרי שבקריאה לכפות על ישראל מו"מ עם טרוריסטים החפצים בהשמדתה. 

רוחות הידידות מנשבות גם עכשיו. הפרלמנט הצ'כי הכיר בירושלים כבירת ישראל, ומעבר השגרירויות של צ'כיה וסלובקיה לירושלים הוא שאלה של זמן. הסיסמה "למען חירותכם ולמען חירותנו" נכונה ב־2018, כפי שהייתה נכונה לפני 100 ולפני 50 שנה. היא תהיה נכונה גם במאה השנים הבאות.

 

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר