איראן שילמה מחיר גבוה על התערבותה הצבאית בסוריה מאז 2014. אלפי אבדות נגרמו למשמרות המהפכה ולכוח קודס האיראניים, לחיזבאללה הלבנונית ולמיליציות השיעיות העיראקית, האפגנית והפקיסטנית. היא השקיעה מיליארדי דולרים בחיזוק משטר אסד ובמלחמה ביריביו. היתה לכך גם השפעה פנים־איראנית: אלפי האנשים שצעדו בחודשים האחרונים באיראן במחאה נגד המשטר, עקב המצוקה הכלכלית, קראו "מוות לסוריה" ו"מוות לפלשתין". קריאתם כוונה להפסיק את הזרמת הכספים לאסד ולחמאס, ולהעבירם לרווחת העם האיראני, כולל השבת כוחותיו הביתה.
עתה מתקרב מועד הפרעון. משטר אסד התייצב, והממשלות הבוחשות בקלחת הסורית בוחנות את ההסדרה האפשרית. על רקע זה, איראן חותרת להיות הגורם החיצוני העיקרי המשפיע, מכמה סיבות: סוריה היתה בעלת הברית היחידה של המשטר האיראני, מאז עלייתו לשלטון; היא בסיס חשוב להרחבת ההשפעה האיראנית גם בעיראק ובלבנון - שתיהן עם אוכלוסייה שיעית דומיננטית. חשוב לא פחות, סוריה ולבנון נתפסות בעיני איראן כחזית הקדמית שלה מול ישראל.
לחיזוק מעמדה, איראן חותרת לחזק את הקשרים הביטחוניים עם סוריה, ובמרכזם - להחזיק בה כוח צבאי לטווח ארוך, כדי לייצב את משטר אסד, להנציח את השפעתה ולהחמיר את האיום על ישראל. במקביל, היא פועלת להדק את הקשרים הכלכליים עם סוריה, גם כדי להחזיר חלק מההוצאות הענקיות של התערבותה הצבאית. מעבר לכך, איראן בונה קשרים עם גורמים שונים בסוריה, ובכללם בניית מיליציה צבאית שיעית, למקרה שמשטר אסד יתמוטט.
אלא שמאמצים אלה נתקלים במכשולים. מאז 2015 הצטרפה לזירה גם רוסיה, המעניקה סיוע צבאי חשוב לאסד, ושלרשותה הועמדו בסיס אווירי ובסיס ימי למשך עשרות שנים. רוסיה תפסה בהדרגה את מקומה של איראן כגורם החיצוני המוביל בהשפעתו בסוריה ובקביעת עתידה, וניצלה את מעמדה להרחבת הקשרים הכלכליים והצבאיים, למורת רוחה של איראן ועל חשבון קשריה עם משטר אסד.
גם כוונת איראן להשאיר לאורך זמן את הכוח הצבאי ששיגרה לסוריה, נתקלת בקשיים. ישראל פוגעת בעקביות ביעדים צבאיים איראניים־שיעיים, בגיבוי אמריקני, כשכוחותיה של איראן חשופים, ואין לה תשובה לתקיפות. רוסיה אמנם הבהירה שאין ביכולתה להוציא את הכוחות האיראניים מסוריה, אולם היא מוכנה לפעול שלא יתקרבו למרחק 85 ק"מ מגבול ישראל. למרות שיתוף הפעולה עם איראן בלחימה בסוריה, רוסיה אינה מסייעת לה מול התקיפות הישראליות, ומשאירה חופש פעולה לחיל האוויר הישראלי.
למצב מורכב זה שייך גם ההסכם הביטחוני שנחתם לאחרונה בין איראן לסוריה, ועוסק בין השאר בסיוע איראני לשיקום הצבא והתעשיה הצבאית בסוריה. יש בהסכם מסר לרוסיה, שלאיראן יש עדיין בסיס מוצק לקשרים צבאיים עם סוריה. ייתכן שההסכם יהיה כיסוי להשארת כוחות איראניים/שיעיים בסוריה לאורך זמן, במסווה של "יועצים צבאיים".
בעייתה של איראן תחמיר כאשר יוסכם על הסדרה בסוריה, העלולה לכלול דרישה להוצאת הכוחות הזרים מתוכה, ובכללם הכוחות האיראניים והמיליציות השיעיות. ארה"ב, וכנראה גם טורקיה, יתמכו בדרישה זו. ייתכן שגם רוסיה תתמוך בכך, מתוך הבנה שהמשך נוכחות הכוחות האיראניים בזירה תוביל לעימותים בלתי פוסקים בין איראן לישראל, שיוסיפו לערער את המצב בסוריה. במקרה זה, גם ההסכם הביטחוני לא יועיל לאיראן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו