במצב לא לגמרי דמיוני יוכל סעיף 7(ב) להצעת חוק הלאום, להביא בעתיד לפינוי דיירים ערבים, שמתגוררים כיום בשכונות ירושלמיות יהודיות, כמו הגבעה הצרפתית או נווה יעקב. בתרחיש דומה - אף הוא לא מופרך או דמיוני - שימוש באותו סעיף, יוכל גם להביא לפינוי משפחות יהודיות, המתגוררות כיום באתרים צפופי אוכלוסייה ערבית, כמו עיר דוד, רחוב הגיא ברובע המוסלמי או סמוך להר הזיתים.
הסעיף הזה מזיק לא רק מכיוון שהוא יסייע (שלא בצדק) לבסס את תדמיתה של ישראל בעולם כישות גזענית. הוא מזיק גם ברמה הפרקטית, והמתכון שהוא מציע טומן בחובו סכנות. מי שמאפשר בחוק ליהודים ולערבים למנוע זה מזה מגורים בטריטוריה של זולתו, מעצים את הפוטנציאל לסכסוכים ולאיבה בין שתי הקהילות, במקום למצוא נתיבים ודרכים להבנה וידידות ביניהם.
ירושלים, על כל צרותיה וסיבוכיה, היא גם המעבדה האולטימטיבית ליחד המורכב הזה, בין ערבים ליהודים. כדאי לקחת ממנה גם כמה דברים טובים. חכמת ההמון, ולא חוקים, היא שמצד אחד בנתה כאן בתחומים רבים מציאות של ערבוב ומרקמים של נורמליות, אינטרסים ושיתוף בין יהודים לבין ערבים. ומצד שני - אותה חכמה - שלא נכתבה בשום ספר חוקים - גם מתחה גבולות וקווים אדומים לאותו שיתוף וערבוב.
51 שנה אחרי איחודה, ירושלים נותרה פסיפס של שכונות הומוגניות - שכונה שכונה וצביונה, על תחומיה המוגדרים. ערבים לבד ויהודים לבד, כשם שחרדים לבד וחילונים ודתיים לבד. הערבובים הרבים בתחומי מסחר, תעסוקה, רפואה, רוקחות ועוד, כמעט שלא גלשו למגורים מעורבים. זו הייתה הבחירה של הציבור הרחב.
"אנשים", אמר פעם טדי קולק, "אוהבים בדרך כלל לחיות עם עצמם. הם אוהבים לשמוע קולות הדומים לאלה שהם משמיעים, ולהריח ריחות הדומים לאלה שהם מדיפים. ככל שהם מתגוררים בינם לבין עצמם, פוחתת הסכנה שהעיר תתפוצץ על רקע המתיחות הדתית, העדתית והלאומית ששוררת בה".
בירושלים אין חוק נגד ערבוב של קהילות, או מגורים משותפים. למרות זאת, מתוך ציבור עצום של כ־950 אלף נפש רק כ־2500 יהודים חיים כיום במה שמכונה "אזורים צפופי אוכלוסייה ערבית", וכ־3,500 ערבים חיים באזורים צפופי אוכלוסייה יהודית - בערך חצי אחוז. אפשר לחיות עם זה. אפשר לחיות עם זה גם כשמדובר במקומות יישוב אחרים בארץ. לא צריך חוקים. הציבור פיקח לא פעם יותר מנבחריו. הניחו לו לכלכל מעשיו בתבונה. את הפתרונות למצבי משבר בתחום הרגיש הזה - אם וכאשר יתרחשו - צריך לייצר באמצעות הידברות ושיח. לא באמצעות חוקים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו