"ירדן לא תקבל שום פליט סורי נוסף", כך הצהיר ראש הממשלה הירדני, ד"ר עמר אחמד אל־רזאז, בסוף השבוע. לדבריו, ירדן קלטה פליטים סורים הרבה מעבר ליכולתה הכלכלית, ועל כן לא תוכל לשאת בהכנסת פליטים סורים נוספים. דבריו של אל־רזאז נאמרו על רקע התגברות הלחימה בדרום סוריה ופרסום הידיעות על נהירת אלפי אזרחים לעבר גבולות סוריה וישראל. כ־160 אלף עקורים סורים נמלטו בימים האחרונים מהקרבות באזור דרעא, וכמחציתם ממתינים ליד הגבול עם ירדן בניסיון להיכנס לממלכה ההאשמית.
מאז תחילת מלחמת האזרחים בסוריה, במארס 2011, קלטה ירדן לפי הערכות כ־1.4 מיליון פליטים סורים. ירדן נפגעה מהלחימה בסוריה יותר ממדינות אחרות, משום שהיא קלטה את מספר הפליטים הגדול ביותר ביחס לגודל האוכלוסייה. אמנם, לפי נציבות האו"ם לפליטים (UNHCR) רשומים בירדן "רק" כ־650 אלף פליטים, אך זאת משום שרוב הפליטים אינם מעוניינים להירשם, מחשש שיגורשו בבוא העת בחזרה לסוריה. באופן זה סובל המשטר הירדני קצת פחות ממיליון סורים שחדרו למדינה והשתקעו בה, בעיקר בערים הגדולות (עמאן, מפרק, ארביד וג'רש), בעוד במחנות הפליטים הגדולים, אל־זעתרי ואל־אזרק, נמצאים רק כ־120 אלף איש.
עלות הטיפול בפליטים הסורים נאמדת עד כה בכ־10 מיליארד דולר. מדינות מערביות וערביות, הצלב האדום, האו"ם וארגונים נוספים מסייעים לירדן, אך ממשלתה היא הנושאת בעיקר הנטל. לכן מובן, לכאורה, סירובה של הממשלה לאפשר כניסה של פליטים סורים חדשים למדינה. נוסף על כך, הפליטים יוצרים בממלכה ההאשמית בעיות חברתיות־כלכליות, שהשלכותיהן יורגשו לאורך שנים רבות.
למרות כל זאת, נראה כי הסיבה האמיתית לסירובה של ירדן לאפשר לפליטים סורים נוספים להיכנס אליה, היא החשש מערעור היציבות הפוליטית במדינה. מאז קרא המלך עבדאללה לנשיא הסורי בשאר אל־אסד להתפטר מתפקידו - בעקבות הטבח שביצע באזרחיו בראשית המלחמה ב־2011, ובכך היה למנהיג הערבי הראשון שקרא לאסד לעשות זאת - הורעו היחסים בין שתי המדינות, והמשטר הסורי ניסה לערער את היציבות הפוליטית בממלכה.
המודיעין הירדני אמנם הצליח לסכל את המזימות (כולל מעצרים של מסתננים חשודים ומעקב אחרי פליטים סורים), אך בחודשים האחרונים - עם התחזקות מעמדו של המשטר הסורי, ההשתלטות המחודשת על שטחים, כולל בדרום סוריה, והנוכחות האיראנית במדינה - גובר החשש מחידוש המאמצים הסוריים להביא להפלת המשטר ההאשמי בירדן.
כניסת פליטים סורים נוספים, לפיכך, עלולה לאפשר למשטר הסורי ולאיראן לנצל זאת כדי להחדיר לירדן סוכנים במסווה של פליטים סורים תמימים, כדי להקים "רשתות רדומות" ולהביא להפלת המשטר ההאשמי בבוא היום. איראן, כידוע, שואפת להגביר את השפעתה במזרח התיכון ולשלוח זרועות שיעיות למדינות נוספות כדי לערער את היציבות בהן. ירדן בעיני האיראנים היא מדינה כדאית מאוד להשתלטות עליה, משום שהיא יכולה לשמש ראש גשר איראני להתקפה על ישראל.
משום כך המהלכים הירדניים מתואמים עם ממשלת ישראל כדי לסכל מזימה זו, בין השאר באמצעות ניסיון להביא להפסקת אש עם המורדים, למנוע מתיחות בדרום סוריה ולהרחיק את הכוחות האיראניים מהאזור. אלה מהווים סכנה לא רק לישראל, אלא גם לירדן.
ד"ר רונן יצחק הוא ראש החטיבה ללימודי המזרח התיכון באקדמית גליל מערבי
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו