1. שבוע אחרי תחילת הגביע העולמי, אם אני צריך להצביע על שני דברים שמושכים בינתיים את העין - אלה כריסטיאנו רונאלדו ומערכת ה־VAR, שהקפיצה בן לילה את הכדורגל שנות אור קדימה, הקטינה מאוד את חשיבותו של שופט המשחק, ותחייב אחד כמו איתי שכטר להמציא את עצמו מחדש, כי חסל סדר רמאויות.
עם ה־VAR, אגדות שהולכות איתנו 50 שנה וימשיכו עוד 500 - כמו השער של ג'ף הרסט בגמר 1966, "יד האלוהים" של דייגו מראדונה במקסיקו 1986, או הכדור שעבר את קו השער הגרמני מול אנגליה בבלומפונטיין בדרום אפריקה - לא היו באות לעולם. מזל שהאגדות האלו קרו באמת, כי מעכשיו הכדורגל כבר לא יכול להיות כל כך פרימיטיבי.
צרפת, אחת שהרוויחה מהאבולוציה הזאת במשחקה הראשון והגרוע מול אוסטרליה, באה אתמול ליקטרינבורג, עיר שעדיין לא נרגעה מהזכות לארח את הוצאתו להורג של הצאר ניקולאי במהפכה הבולשביקית, בדיוק 100 שנה לפני המונדיאל הזה. היא פגשה את פרו של פאולו גררו, זאת עם פס האלכסון האדום על החולצה. פרו עדיין מסתובבת מאז 1978 עם חמאה על הראש, מאז ה־6:0 מול ארגנטינה, שסידר לחונטה עלייה לשלב הבא על חשבונה של ברזיל, בתמורה למשלוחי תירס ללימה, שנמשכים כנראה עד לסגירת הגיליון.
גם אמש, אף על פי שממש רצינו להתלהב מצרפת ומאוסף השחקנים העצום והאיכותי שעומד לרשותו של דידייה דשאן, הסך הכל הוא מעט מדי ולא ממש חווייתי. כי בסופו של דבר התנהלותו של מונדיאל נגזרת ממצב רוחן של נותנות הטון. וכשכל הגדולות (רוסיה לא גדולה, אבל היא תפסה תחת על חשבון יריבותיה המצחיקות) מתקדמות ליעד בזחילה על הגחון, על סף המבוכה (ספרד ואורוגוואי), לא פלא שצרפת שולפת פה ושם, ורק לפרקים, את האיכויות האישיות של שחקניה כדי להמית את המשחק ברגעי התעלות קצרים, במחצית הראשונה, של פוגבה, ז'ירו ואמבפה.
צרפת בשלב הבא, ולנשיא עמנואל מקרון, שלא מת על פוטין, אין ברירה אלא לגהץ את הבלוזון בדרך לתא הכבוד בשלב הנוקאאוט. ופרו? מקווה בשבילה שלא תחכה עוד 36 שנה עד שתבוא שוב. אחרת לא ניפגש כבר.
2. ועכשיו ארגנטינה. אפשר לשפוך פה את כל מה שצפוי. סינדרום ירושלים, או קללת ביטול ההגעה לישראל שבוע לפני המונדיאל. אבל ברור שזה עמוק הרבה יותר. היו לה מוקדמות מונדיאל רעים מאוד, חורחה סמפאולי, המאמן השלישי שלה בקמפיין, הגיע לרוסיה מוכה בגלל חשד להטרדה מינית, שגם אם הופרכה, הפכה אותו לפקעת עצבים בימים האלה, ובמיוחד מדקת הפתיחה אתמול.
שפת הגוף על הקווים שידרה היסטריה, והתוצאה בהתאם. הטעות הנוראית של ווילי קבאז'רו שסידרה לקרואטיה את הראשון, שווה למשל בקולומביה התנקשות עד לסיום המשחק. ה־0:2 של מודריץ׳ הפך את הסוף לשדה קטל, שששיאו באוטומנדי שבועט בראקיטיץ׳, בעודו שוכב, ובראקיטיץ׳ שקבר את השלישי. ועל הדשא שוטט אבוד לאו מסי, כשמעליו בתא הכבוד דייגו מראדונה במחוות אבל היסטריות, אותן רכש בדרום איטליה. כל מה שנותר לה כרגע זה להחזיק אצבעות לניגריה מול איסלנד. אבל גם אם התוצאות יסתדרו לה, לקום מההשפלה שעברה כנראה שלא תוכל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
