ילדים בגבול: מגן אנושי לחלומות

מושל: "הורידו את הילד, נקבל אותו". האם: "לבד? אני אמו". מושל: "הרבה יתומים אצלנו". נוסע מאמין: "תנו לה לרדת עם הילד; אישה אחת עם ילד אחד". מושל: "לא. מלכתחילה גם הילד לא נכלל; אבל עשינו ג'סטה וכבר תובעים להרחיב אותה. זה יוצר תקדים. ומה נאמר ביום הדין לאלה שהשבנו פניהם ריקם ומתו? הלוא צריך איזו עקביות, בייחוד בשטח המצפון, אחרת הסתבכת. הילד לבדו - או אף אחד".

המחזה "הילד חולם" מאת חנוך לוין הועלה לראשונה ב־1993 בבימויו של המחזאי. בימים אלה הוא עולה שוב בהפקה משותפת של הקאמרי והבימה בבימויו של עמרי ניצן. המחזה נפתח בתמונה שבה ילד ישן בשלווה במיטתו, בעוד הוריו עומדים לצידו ומתענגים על מראהו. אל הבית פורצים חיילים, אביו של הילד נרצח והאם ובנה יוצאים למסע הישרדות כפליטים. 

הם מגיעים לאי. מושל האי מסרב לקבלם. כשהוא מבחין בילד הוא מחליט לקבל רק אותו, להפרידו מאמו. "בני, ילדי האהוב, התמזל מזלך ומושל האי הוא רוצח גדול דיו, שיזדקק למוניטין בעיתונות העולמית עם תמונת ילד ניצול בזרועותיו", אומרת האם לבנה.

הילד מסרב להיפרד מאמו. "הבטחת שלעולם ובכל תנאי לא ניפרד". החיילים לוקחים את הילד בכוח לצילום, אך הוא בועט ומשתולל ורוצה בחזרה לאמא. המושל מוותר על התמונה והילד: "תנו לו לעלות. סיפור עצוב. הטרגדיות בזמנים שלנו, רבותיי, מתרחשות לא בספרים ולא במרחקים. על מפתן דלתך, ליד עיתון הבוקר ובקבוק החלב".

אזרחי ארה"ב גילו בשבוע האחרון כמה זה נכון. לאחר החשיפה שממשלת ארה"ב מפרידה בין ילדים להוריהם בגבול מקסיקו, הרוחות בארה"ב סוערות. על פי הנתונים הרשמיים שפרסם הממשל, כ־2,000 ילדים הופרדו מהוריהם; ההורים מוגדרים כפושעים ומגורשים או נשלחים למעצר, והילדים מועברים למתקנים של הממשל. מדיניות "אפס הסובלנות" של טראמפ כלפי מהגרים בלתי חוקיים קיבלה פנים ושמות צעירים מאוד. התמונות ממתקני הממשל קשות, וכך גם זעקות הילדים. כך בחר הממשל להרתיע מהגרים מלחצות את הגבול. טראמפ מאשים את הדמוקרטים, פול ריאן מאשים את בית המשפט, שר המשפטים ג'ף סשנס אמר שמי שלא אוהב את המדיניות, שלא יבריח ילדים. כולם מאוד עסוקים בלהסביר למה זה קורה. אף אחד לא אומר שאסור היה שזה יקרה מלכתחילה. 

במהלך מסע הבחירות הבטיח טראמפ לבנות חומה בין מקסיקו לארה"ב, ושמקסיקו תשלם בעבורה. כשההבטחה הגדולה לא יכולה להתממש, אתה מוכן לבחור גם באפשרות אכזרית ואלימה, ובלבד שתוכיח עשייה. זה מה שעושה הנשיא: משתמש בילדים כמגן אנושי בפני החלומות והתקוות של הוריהם. נותן לילדים, כפי שכתב לוין, "ליילל מפחד ולהכות באגרוף על הקירות", כשהם מופרדים מהוריהם ונלקחים אל הלבד בידי אנשים זרים.

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו