אז הנה כי כן, השביתה הסתיימה, חוזרים לשחק כדורסל היום ותכף הפלייאוף, רק המועקה בחזה מסרבת להיעלם, הצריבה בבטן ממשיכה להציק, יוצרת בחילה וגועל מההתנהלות של מרבית הגורמים המעורבים.
מי יכול ללכת הערב לצפות במשחקים האלה בתחושה נקייה או להעביר אל הערוץ המשדר לאחר הסאגה המכוערת שחזינו בה? השבוע האחרון הפך את המשחק שאנו אוהבים כל כך למזוהם, לנטול יושרה, למוצף בבעיות זהות ובעיוותים שלא מאפשרים לצופה הסביר אפילו גרם אחד של הזדהות. הוא הופך בצעדים גדולים ובטוחים לתאום של ליגת העל בכדורסל נשים, שם זרות אמריקניות משחקות זו נגד זו מול כיסאות פלסטיק עצובים וריקים, כשהישראליות משמשות קישוט ורמת ההתעניינות מביכה עד לא קיימת.
קחו חמש שניות לענות על השאלה מי אלופת המדינה בכדורסל נשים. קחו עשר. דקה. טוב, תיכנסו לגוגל. שם, אם יימשכו כך העניינים, תמצאו בעוד כמה שנים גם את התשובה לגבי אלופת הליגה לגברים. אומרים שכשהספינה טובעת, העכברים הם הראשונים לברוח. במקרה הזה, כל השאר יברחו ורק עכברי הכדורסל יישארו להזיז את הגבינה שלהם מירכתיים שקועות לגשר טבוע.
.jpg)
פניני. מכר את הקולגות הצעירים // צילום: אלן שיבר
אז הגיע הזמן לומר תודה:
תודה לניר אלון, יו"ר ארגון השחקנים, שפספס הזדמנות היסטורית לשנות כאן את פני הליגה, לחזק את הזהות הישראלית ולתת תקווה לילדים מוכשרים שמשחקים כדורסל במחלקת נוער שיום אחד יקבלו הזדמנות תעסוקתית הוגנת להיות כדורסלנים, לפגוע במיסוי השערורייתי ובהצפת המתאזרחים. תאמרו שניסנקורן איים והעניינים האלה עברו לוועדה? אמנם כן, אבל כידוע, במילון הישראלי־יהודי לקומבינות ליד המילה ועדה מופיעה המילה קבורה. יושבי ראש ועדים של הנמלים, חברת החשמל ושאר המונופולים הנצלניים של ההסתדרות העלוקתית יעבירו דחקות על אלון, כשירצו לספר צ'יזבטים איך לא לנהל משא ומתן.
תודה לגיא פניני, לשלומי הרוש, ליוגב אוחיון ולאלישי כדיר, שברגע האמת, כשנכחו בפגישה הלילית מול ראשי המינהלת, מכרו את הקולגות הצעירים תמורת המשך הקריירות שלהם, והצליחו להרוס את הסולידריות המדומה בין השחקנים.
החבר'ה האלה יכולים למלמל עד מחרתיים שאין כדורסל ישראלי בלי שחקן ישראלי אבל כשהיה צריך צעד אמיץ, התקפלו כמו שפנים, התייצבו נגד האינטרס הכללי ונתנו לראשי המנהלת יותר ממה שקיוו לו.
תודה ליו"ר המינהלת, שמואל פרנקל, מפיק בפועל של הסרט "זרים מושלמים" שתסריטו נכתב במשרדי מכבי ת"א. פרנקל מחותן ראשי לביזיון, ועד שלא יוכח אחרת, מעשיו (ופליטות הפה הפרוידיאניות שלו) מראים שמדובר בשתול של מכבי ת"א, שדואג בצורה בוטה, דורסנית וחסרת פניות, לטובת האינטרסים של קבוצה אחת.
פרנקל הוא שותף אידיאולוגי לערוץ הספורט, שבעליו הם גם בעלי מכבי ת"א, ובימי השביתה הערוץ התנהל בהיסטריה עם אולפנים ושידורים ישירים, כשהרבה כסף, תדמית פגועה ותוכן נוסף שעומד לברוח עומדים על הכף, כשלבעלי הערוץ היה אינטרס כלכלי ותדמיתי עצום לסיים את השביתה.

פרנקל. מחותן ראשי לביזיון // צילום: אלן שיבר
ותודה אחרונה לאיגוד הכדורסל ולאנשי המקצוע שאחראים לנבחרות ישראל, שהדאגה לעתיד הכדורסלנים הישראלים זורם בעורקיהם והתבטאו בחירוף נפש נגד הצפת הליגה בזרים. סתם, נראה לכם? לכו תדעו מי ירים טלפון יום אחד עם הצעה לג'וב.
עשו לעצמכם טובה, לכו הערב לסרט, להצגה, קיראו ספר. משחקי הכדורסל של ליגת העל בישראל ראויים לקבלת פנים של חריקות נעליים ושל כרוז הצורח לעצמו באולם ריק.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו