התחממות: שלג יורד בפריז במאי

במחזוריות מרשימה שבים מדעני אקלים ובאמתחתם אזהרת אימים חדשה: "קרחון יום הדין". קרחון זה, ששטחו כשטחה של בריטניה, "עלול להוביל לעלייה דרמטית בגובה פני הים ולשקיעתן של עיירות חוף בעולם". מתי זה יקרה? "אם הוא יישבר". אם. 

בראיון ל־ynet, נשאל פרופ' פנחס אלפרט, מומחה לאטמוספרה מאוניברסיטת תל אביב: "האם הוא עלול לגרום להצפות בערי החוף בישראל?" אלפרט לא פסל את האפשרות, והוסיף: "אם כל הקרחון יימס, פני הימים יעלו בכ־7 מטרים; זו תהיה קטסטרופה לכל העולם, בצורה בלתי רגילה". אִם. אלפרט המשיך: "קרחון שנמצא במים ונמס מעלה את פני הימים בעולם; לפי נאס"א זו כמות אדירה שנמסה בעשרות השנים האחרונות. בכל שנה - כמאה מיליארד טונות מים. זה עדיין סביר, אבל יש לנו כל הזמן עלייה של פני הים". 

אם כן, מה עושים לנוכח הסכנה המתרגשת? נאס"א האמריקנית כמובן נרתמת למאמץ העולמי להפחתת ההתחממות הגלובלית, שהיא ה"אשמה" בהפשרת הקרחונים. נאס"א הקצתה מיליונים למאה מדענים שיבחנו עד כמה זמן "קרחון יום הדין" יחזיק מעמד לפני שיקרוס למים. מדובר בזמן המוערך ב"עשרות שנים". 

חזרה להווה. בשבוע שעבר ירדו ממטרים עזים, וסופות שלג הלבינו את פניה של פריז. הפעם האחרונה שבה ירד שלג בפריז בחודש מאי היתה ב־1987. במישיגן בארה"ב נמדדו 20 מעלות מתחת לאפס. במארס האחרון כיסו את מזרח ארה"ב סופות שלגים עזות, שכמותן נראו בעונה זו רק ב־1915. כתוצאה מכך, החקלאים במערב התיכון מאחרים את זריעת התבואות. זו רק תזכורת אחת לכך שהתחממות גלובלית דווקא טובה לאנושות, ההפך מאזהרות המומחים. גם שטח הקרח בקוטב הצפוני גדול מכפי שהיה לפני 30 שנה, בניגוד לנבואת השירות המטאורולוגי הבריטי ב־2007 שלפיה ילדי בריטניה לא יראו שלג בימיהם, ובניגוד לתחזיות אל גור מ־2009 בדבר היעלמות הקרח בקטבים בתוך ארבע שנים. לא דובים ולא קרח. 

חקר האקלים דורש סבלנות מרובה, ואולם יש מי שאצה להם הדרך. חורף שנת 2000 בניו יורק היה עני בשלג: "עונה של טמפרטורות חד־ספרתיות. רוחות צוננות היו מנשבות... וערימות השלג היו מתחילות להתמוסס", כתבה ברברה סטיוארט ב"ניו יורק טיימס" בינואר 2000. 

נבואות אפוקליפטיות ממלאות ספרים; רובן ככולן לא נתאמתו. על מה אפוא מתבססים חוקרי נאס"א? על זיכרונו הקצר של הציבור. לכן נמשכת ההפחדה כאילו אין שלג, כאילו פני הים עולים ב"עשרות ס"מ", כשבפועל הם עולים בשני מ"מ בשנה. משרד הפנים הגרמני צפה בשנות ה־80 שעד 2002 כל יערות גרמניה ייעלמו. מדענים ופעילי סביבה מריחי כסף בלעו חצי מיליארד דולר, העצים המשיכו לצמוח וכל בלהת "הגשם החומצי" נגוזה. זה יהיה גורלה של הפחדת "קרחון יום הדין", שאינה אלא משאבת כסף על חשבון הציבור.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו