"ישראל עלולה להפוך למדינה לא דמוקרטית" אמר השבוע רון לאודר, נשיא הקונגרס היהודי העולמי במאמר ב"ניו יורק טיימס". לאודר, שלפי דבריו תמך בתנועת הליכוד והיה חבר של רה"מ בנימין נתניהו, מדבר בגלוי על כך שהתרחקותה של הממשלה הנוכחית מפתרון שתי המדינות, כמו גם קידום רעיון הסיפוח בקרב חוגים שונים בימין, מסכן את ישראל. התהליכים הללו, טוען לאודר, כמו גם הדרת נשים והדתה, מרחיקים את יהודי ארה"ב מישראל ומביאים לניכור בקרב צעירים יהודים אמריקנים כלפי ישראל. הוא אומר בקול מה שרבים יודעים: מדיניות הממשלה הנוכחית מרחיקה את יהדות ארה"ב מישראל.
עזבו עכשיו את מיצגי איפא"ק ומחיאות הכפיים הסוערות והתשואות לנתניהו כשהוא נואם בפני הקהל השבוי והמעריץ בוועידה. צאו לרגע מהפייסבוק שלו, שבו הוא מתאר את האהדה העצומה שהוא זוכה לה בעולם, הופך את החמוץ לחמוצים. זה מופע מבוים היטב, ברודווי של הפוליטיקה. אבל לכל מופע יש מאחורי הקלעים, ומה שמעניין כאן זה מה שקורה בחדר ההלבשה. הצעירים האמריקנים מתעניינים פחות ופחות בנעשה בישראל. הם לא מזהים בפוליטיקאים הישראלים את הערכים עליהם הם גדלו והתחנכו. הדרת נשים, יחס מפלה למיעוטים וגירוש פליטים הם לא חלק מסדר היום הליברלי שלהם. בשורה התחתונה, ועל אף החיבוק החם שהנשיא טראמפ קיבל בזמנו באיפא"ק, כשבעים אחוזים מיהודי ארה"ב הצביעו לאובמה ולהילארי קלינטון.
מה לצעירה אמריקאית ליברלית ולציפי חוטובלי, סגנית שר החוץ? חוטובלי מדברת על סיפוח בלי זכויות, שני מיליון פלשתינים בשטחי ישראל אבל לא כאזרחים, משהו בין לבין. היא אישה אורתודוקסית שלא מסוגלת לחבק שום סוג אחר של יהדות. רוב יהודי ארה"ב, לצערה של חוטובולי, הם רפורמים וקונסרבטיבים; כן, אותם רפורמים שרוצים תפילת נשים בכותל ומחתנים גייז. כשצעירי ארה"ב רואים מישהי כמוה או כמו בצלאל סמוטריץ', הם לא מסוגלים להזדהות אתם. הם נראים להם כמו אותם רפובליקנים קיצוניים ונוצרים אוונגליסטים, שאין להם אתם דבר וחצי דבר. נוסיף לכך את העובדה שהצעירים הללו כבר לא חוו את השואה באותו אופן כמו הוריהם, ושהם לא רואים בישראל מפלט וחוף מבטחים כי הם הרבה פחות פוחדים מהעולם - כל הנתונים הללו יחד הופכים את ישראל מבחינתם לעוד מקום על הגלובוס.
יהיו שיגידו שאין לנו צורך בהם, ביהודים האלה. אלה שטויות. בלי לובי יהודי בארה"ב, ישראל היא מדינה חלשה הרבה יותר. הדברים של לאודר הם לא סתם מילים, זה כבר הרבה מעבר לזה: זוהי קריאת השכמה ודרישה אמיתית להתעורר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו