שוב אנו נאלצים להיאחז בסקרי דעת הקהל לקראת הבחירות שלא יהיו בחודש יוני. אינני מופתע שח"כ אורלי לוי־אבקסיס, בראשות מפלגה שטרם הוקמה, תזכה על פי הסקרים בחמישה מושבים. היא זוכה בהישג זה ביושר: היא ממצטייני הח"כים. פרישתה מישראל ביתנו הוכיחה אומץ לב, אולי דומה לקפיצת ראש למים רדודים.
לעומתה, משה (בוגי) יעלון, בעל עבר צבאי מפואר, איש ישר דרך - שמו נעדר מסקרי דעת הקהל. כלומר, הוא אינו עובר את אחוז החסימה. יעלון עומד בראש מפלגה הנמצאת בתהליכי הקמה ואיסוף כספים. פעם אמרו כי מי שהיו רמטכ"לים או בעלי דרגות גבוהות – מקומם באזרחות מובטח, בפוליטיקה או בעשייה למען ביתם.
כבר התוודענו לדיווחים על החיזורים אחר רמטכ"לים לשעבר, אשכנזי או גנץ. משמע, שראשי מפלגות עדיין סבורים כי פלאפלים על הכתפיים הם מתכון לעתיד פוליטי בטוח. בוגי שונה מעמיתיו: בניגוד לאשכנזי או לגנץ, הוא אינו מבקש לחבור למפלגה קיימת, מבוססת, אלא רוצה ליצור מפלגה משלו, שיעמוד בראשה, כדי להתמודד על הנהגת המדינה.
אבל החידה הגדולה עדיין בעינה: הוא לא נהנה מאהדה ציבורית, לפחות לפי הסקרים שלא סופרים אותו, נכון לימים אלה. חבל; הזירה הפוליטית, שאינה מכבדת כיום את שחקניה, חסרה אישים כבוגי. עברו הצבאי העשיר עומד לזכותו.
ובכל זאת, מדוע מתרחשת תופעת בוגי במתכונתה הנוכחית? במופעי שבתות תרבות מייחד בוגי את דבריו לביקורת חריפה ביותר על נתניהו, ובייחוד עקב החקירה הנוגעת לרכש הצוללות. הוא אינו חוסך ממנו התבטאויות קשות. אבל למרות החזית להפלת נתניהו, הכוללת את מרבית אמצעי התקשורת ומתוגברת ביעלון, היא אינה גורעת מאהדת ציבור גדול לנתניהו. להפך, ייתכן כי יציבותו ואולי אף התגברות הליכוד בסקרים רק מטילות צל על המאמץ של בוגי להגיע להנהגת המדינה. ואולי מי שפוגע ציבורית בנתניהו, משיג את המטרה ההפוכה - רק מחזק את הליכוד.
ייתכן מאוד שבוגי היה חוסך לעצמו את הניסוי הקשה של הקמת מפלגה חדשה, אילו בשעתו לא היה מתפטר אלא מקבל על עצמו את תיק החוץ כדי לאפשר את צירופו של ליברמן כשר ביטחון. יש שיאמרו, הנה, החלטתו של בוגי להתפטר מן הממשלה מוכיחה את עצמה: הרי נתניהו נתון בחקירות, ומזלו של בוגי שאינו שותפו הפוליטי. אך אפשר לטעון אחרת: כאשר נוקבים בשמותיהם של מועמדים לעתיד לראשות הממשלה, אם וכאשר, השם יעלון נפקד מן הרשימה.
בעבר, עוד לפני חקירות ראש הממשלה, נחשב יעלון למועמד טבעי ממש לעמוד בראש הנהגת המדינה בתום עידן נתניהו. בהנחה כי לא שינה את עמדותיו, הרי דעותיו של בוגי, כפי שביטא בפומבי, ממש קולעות לתחושה כי פני הציבור ימינה. הוא יכול היה להתמזג בקלות באווירה הזאת: רמטכ"ל ושר ביטחון לשעבר, שאיננו בוטח כלל בהנהגה הפלשתינית; מי שאמר כי "יהודים צריכים להיות בכל מקום בארץ ישראל, לנצח". עתה בדרכו לצמרת עליו לנעול שוב את נעליו הגבוהות, כי הדרך למעלה רצופה נחשים שאורבים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו