ייתכן מאוד שגלי ההדף מנאומו של נשיא רוסיה פוטין מלפני שבוע טרם הגיעו אל האוזניים הנכונות. ייתכן שבמערב בכלל ובארה"ב בפרט שוקדים מומחים לפענח את נאומו. כך או כך, אמנם נאום בחירות, אבל בהחלט כזה שמחייב עיון וניסיון להתחקות אחר הצהרותיו של פוטין.
האם נאומו הוא תגובת נגד להתחזקות ארה"ב המתבטאת בין השאר בהגדלת תקציבי ההגנה? על פי תכניו, אין הכרח. ואולם אווירת מלחמה לא חסרה בנאומו. הזיכרון שלנו מרחיק אותנו לאחור, לפני 70 שנה. אז החלה, באופן פורמלי לפחות, המלחמה הקרה בין שני הגושים, מזרח ומערב, כשבראש הגוש המזרחי עומדת בריה"מ ובראש הגוש המערבי עומדת ארה"ב.
והמלחמה הקרה ההיא, שנסתיימה ב־1991, העמיסה על העולם כולו יציבות של "מאזן אימה", הכרה הדדית ששתי המעצמות לא תגענה לשעת הכרעה אף על פי שעד 1970 היו כמה וכמה מקרים של "כמעט". ממה הורכב מאזן האימה הזה? מ־10 עד 12 אלפי טילים בין־יבשתיים נושאי פצצות גרעיניות, לכל אחד מהצדדים. מעולם לא השתמשו בטילים הללו וזאת מהעובדה שכל צד הבין ש"השמדה הדדית מוחלטת" איננה סיסמה כי אם מציאות שעלולה להתרחש.
אז מה בעצם אמר פוטין? ענייני כלכלה, חברה, עוני וצמצום פערים, הצלחות ותקוות לעתיד טוב יותר, כמקובל בנאומי בחירות (רק לתזכורת, בשנה הראשונה לכהונתו של טראמפ, שני שלישים מהבטחותיו בנאומי הבחירות מומשו). פוטין מדבר על מערכי ההגנה וההתקפה של רוסיה, ומכריז על סדרת כלי נשק אימתניים אשר משאירים את ארה"ב ואת המערב פעורי פה. כך, למשל, טיל שיוט בעל כוח הנעה גרעיני, ובלשונו: "טס בגובה נמוך, בעל טווח כמעט בלתי מוגבל עם מסלול טיסה בלתי צפוי, שיכול לעקוף קווי הגנה ובלתי מנוצח מול כל מערכות ההגנה מפני טילים ומערכות ההגנה האוויריות, הקיימות והעתידיות".
אם נכונים הדברים, ייתכן מאוד שעלול להתקיים מצב זמני לפחות של "שובר שוויון". ככל הידוע, אין לארה"ב יכולת כזו של הנעת טיל שיוט בכור גרעיני מוטס, כך שטווח הטיל באמת כמעט בלתי מוגבל, כדברי פוטין. עוד הוא מגלה לנו את קיומו של כלי נשק הטס במהירויות של פי עשרה עד פי 15 ממהירות הקול. ארה"ב לא הצליחה עד כה להתקדם בבנייתו של כלי טיס מהיר שכזה. די לנו בשתי דוגמאות אלה כדי להרגיש את עוצמת הנחישות הרוסית בבניית כוח היאה למעצמה השבה אל הזירה. מה לא נכתב על מערכות הנשק בכלל ויכולתו של הצבא הרוסי בפרט? אחרי קריסת המעצמה בסוף שנות השמונים במאה הקודמת, היו מי שהספידו אותה. מוקדם מדי.
ובכל זאת, ההיסטוריה מלמדת אותנו שעל כל כלי נשק התקפי מן הצד האחד, יבוא נשק טוב יותר מן הצד השני. כלי הנשק החדישים של רוסיה נושאים עימם אתגר טכנולוגי ומורלי לארה"ב וכפי שארה"ב הוכיחה בעבר, היא תמצא את הדרך להגיע לפחות למאזן אימה מול רוסיה המתחדשת. אפשר בהחלט להכין "טלפון אדום" כמו בימים ההם.
ואיפה ישראל בתמונה? תמונה שונה בתכלית ביחס לתקופת מלחמת ששת הימים, מלחמת ההתשה ומלחמת יום הכיפורים. המצב שבו ראש הממשלה יכול לנסוע לשני נשיאי המעצמות או לשוחח איתם כמעט באותו זמן מפנה את המחשבות לטווחים הקצרים. לישראל אין הלוקסוס להשתעשע במחשבות על "השמדה הדדית מוחלטת". התחמשות איראן בנשק גרעיני מבחינת ישראל היא תסריט שאסור בתכלית האיסור להפכו למציאות. האופציה הצבאית של ישראל מוכרחה להתממש אם מאמצי הסיכול האמריקניים (בסיוע מפתיע מצרפת) לא יצלחו. במילים אחרות, כאשר על כף המאזניים מונחים כמה עשרות ואולי מאות בודדות של הרוגים, עקב תגובה איראנית אפשרית בהמשך לתקיפה ישראלית, ובכף השנייה עומדים כ־20 אלף הרוגים מפצצה גרעינית - כלומר, ההבדל בין סיוט מתמשך לבין כאב נסבל - הבחירה פשוטה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו