לבנות מחדש את האמון במוסדות

משהו בממלכתיות פגום. כל כך פגום שבכל בוקר מתפרצת פרשייה חדשה, וזה לא משנה מה הנושא. איבדנו שני ערכים מהותיים: את עמוד השדרה הפנימי שלנו, המצפן שאומר אם מולנו נמצא טוב או רע, שחור או לבן, או שאולי אנחנו בגוני האפור. חמור לא פחות הוא אובדן הממלכתיות. הפסקנו להיאבק לגופם של דברים, והתחלנו לחבוט בגופם של דוברים.

מתי הפכנו להיות עיוורים לתוכן וקשובים כל כך לייצוגיות? כיצד אנחנו, שמקפידים להגיד לילדינו שמה שחשוב זה מי ומה הם, ושלא ישפטו לפי מדרג יופי או מבנה חיצוני, הפכנו ללהקה שקובעת את אמות המידה שלנו לפי מבחן שמאל־ימין? 

הגיע הזמן לבנות מחדש את האמון שלנו במוסדות המדינה, האמון במדינת ישראל וביכולתנו לעשות כאן טוב ביחד:

 

1ממלכתיות. גם אם השמאל יצרח ממש חזק שהימין מושחת – הוא כנראה לא יתפוגג. גם אם הימין יצרח ממש חזק שהשמאל יהרוס את המדינה – הוא כנראה לא יתפוגג. כולנו כאן ביחד לקראת 70 השנים הבאות. אסור להסכים להטחת רפש במוסדות המדינה. זה פוגע בכל אחד ואחת מאיתנו יותר משזה מנקה את הרגשת האמת והצדק וה"אמרנו לכם".

 

2אמון. מאוד קשה להגיע לעמדה בכירה ולהחזיק בה בלי להיות מקצועי ובלי לעמוד בתנאי סף כלשהם. ישראל על מוסדותיה – הממשלה והכנסת, המשטרה ובית המשפט, לא היו עומדים רגע אחד על כנם אם לא היה בהם רוב מוחץ של משרתי ציבור – ראשי ממשלות, שרים, ח"כים ופקידי ציבור בכל הדרגות - שמאמינים בדרכם, שנמצאים שם כי הם רוצים להועיל למדינה ולהוביל אותה למקום טוב יותר.

במקום לחשוד בכל אדם, כדאי קודם להאמין להם, לנסות להצטער כשמתגלה עוד פרשיית שחיתות, לחבק ולשקם את מי שכשל, במקום לחבוט בו ולשמוח לאידו, ורק אחר כך לנסות לתקן מה שצריך. 

 

3מסכות. פורים תשע"ח. בואו ננסה לשים מסכות על כל הנאשמים, על כל האשמים, על עצמנו, על סביבתנו, לטשטש את הקול ולהסתיר את הזהות של הנאשמים בכל פרשה שהיא, ואז להתרכז במצפן המוסרי שלנו ובשאריות הממלכתיות שנותרו כדי לבחון על פי אמות מידה מוסריות, ואחרי כן פליליות.

במקום להחליט אם האדם פושע על פי הפתק שהוא שם בקלפי, כדאי לבחון כיצד היינו מתייחסים לו השתייך לצד האחר, ולא משנה איזה "אחר" הוא. במגילת אסתר המן מנסה להשמיד את עם ישראל: "ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים...". המהפך מגיע כשאסתר מחליטה ללבוש אחריות ולנסות להציל מה שאפשר.

היא מבקשת ממרדכי: "לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן...". כשאנחנו מפורדים – אפשר לפגוע בנו; כשאנחנו מאוחדים – אף אחד לא יכול עלינו. פורים שמח.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו