בחזרה לנקודת ההתחלה | ישראל היום

בחזרה לנקודת ההתחלה

לפני 20 שנה, בשיחה עם עורך עיתון, סיפרתי לו על ההתנסות שלי באינטרנט במהלך השירות בצבא. "אתה יודע מה", הוא קימט את מצחו ואמר לי: "תהיה יצירתי ותכתוב טור על איך האינטרנט הולך להשפיע על העולם העסקי". זו היתה תקופה, רק ב־1998, שאנשים עדיין שאלו אותי "בשביל מה לך אי־מייל כשיש פקס". אני לא זוכר עד כמה הפלגתי בדמיון ובנועזות במאמר הזה, אבל אני די בטוח שלא ממש התקרבתי לממדי המהפכה שהתחוללה מאז ועד היום בעקבות כניסת המדיה הזו לחיינו. 

חלפו 20 שנה והעורך אומר לי "כתוב על הבלוקצ'יין, זה מעניין". אבל גם עכשיו אני די בטוח שכמה שלא אנסה להפליג בדמיון ובנועזות לא אצליח להתקרב למהפכה שטכנולוגיית הבלוקצ'יין עומדת לחולל בעולם. וקצב ההתקדמות מלמד שהמהפכה הזו תהיה הרבה יותר מהירה מקודמותיה. 

על רגל אחת, מדובר בטכנולוגיה שעומדת לבטל את הצורך במתווכים בעסקאות חוזים. כיום רכישת מניה מחייבת בורסה ומסלקה, אך הטכנולוגיה הזו תאפשר לעשות זאת בלי אותם גופים. העסקאות המתבצעות בבורסות לסחורות יוכלו להתבצע ברשת הבלוקצ'יין. רישום מקרקעין לא יצטרך להתבצע על ידי גוף נפרד. כמובן שבנקים הופכים להיות מיותרים כמתווכים פיננסיים ולכן גם הבנקים המרכזיים, שלא יצטרכו לקבל החלטות על ריבית וכמעט כל סחר שמתבצע בעולם. במידה מסוימת זה מחזיר אותנו לנקודת ההתחלה, אבל הרבה יותר חזקים - אותה נקודה שבה המסחר בעולם היה סחר־מכר - תפוחים תמורת בננות - עסקה בין שני צדדים ללא מתווך ביניהם. 

 

כריית כיוון

זה המקום להוסיף מילה על הטכנולוגיה: רועי סבג, יזם מוביל בתחום שמוכר כבעל השליטה בחברת "משאבי טבע", שנרחיב עליה בהמשך, מדמה את הטכנולוגיה לכפולת עמודים שבצד אחד כתובים פרטי העסקה שבוצעה בין שני צדדים, ובצד השני של הכפולה יש קוד אימות לעסקה ואסימון. האסימון הוא הסוכרייה המוצעת בשוק למי שיאמת את העסקה ויתעד אותה.

"זו מעין חידה מתמטית. בכל 10 דקות מערכת הבלוקצ'יין עוברת על כל העסקאות. שחקני השוק, הכורים, נדרשים לאימות ולתיעוד העסקאות. מי שמצליח לעשות זאת הכי מהר זוכה באסימונים שבעסקה. האסימונים הם המטבעות, כמו הביטקוין".

הגאונות שבשיטה, שאגב אחד התורמים הגדולים לה הוא הטכניון, היא שהמטבעות הם תמריץ לפיתוח השוק. סבג רואה דמיון רב בין כורי הזהב של פעם לכורי המטבעות הקריפטוגרפיים של היום. וכמו פעם, כורי המטבעות יודעים כמה חשמל הם צריכים להשקיע כדי לכרות מטבע נתון, והם מנהלים חישובי כדאיות אילו מטבעות כדאי להם לכרות. אגב, צניחת הביטקוין מסביבת 17,000 דולר למטבע ל־7,000 דולר בכלל לא פגעה בכדאיות. "גם ב־2,000 דולר זה יכול להיות כדאי", אומר סבג.

האם במחי פסקה ביטלתי את הצורך ברבע מהעובדים במערב? ודאי שלא. ב־20 השנים האחרונות, עם השכלול שהביאה לנו מהפכת האינטרנט, העולם המערבי ברובו משווע לידיים עובדות. מהפכה היא התפתחות וכשהיא מתרחשת - העובדים נדרשים לייצב את האנושות בשלב הבא שאליו היא הגיעה. כיום, אלה שאנו מכנים "מתווכים" הם למעשה גופי ידע שעוסקים בתיווך. בשלב הבא תפקיד התיווך יילקח מהם, אבל הידע יתבקש עוד יותר, כמו גם פתרון בעיות טכנולוגיות.

 

"צניחת הביטקוין מסביבת 17,000 דולר למטבע ל־7,000 דולר בכלל לא פגעה בכדאיות"

אחת הבעיות האלה היא צריכת החשמל, או הנצילות של מחשבי העל הנדרשים להרצת טכנולוגיית הבלוקצ'יין. רק כדי להבין את גודל האתגר - החברה הישראלית "בלוקצ'יין כרייה" (לשעבר "משאבי טבע") תפעיל השנה 7 חוות כרייה בקנדה שיצרכו 187 מגה־וואט, שהם כ־2.5% מסך צריכת החשמל היומית של ישראל. "בלוקצ'יין כרייה" כורה כיום כ־20 מטבעות ביטקוין מתוך 1,800, ומשום שהביטקוין לא לבד בשוק, ניתן להעריך בהערכה מופרזת שהחברה הזו מהווה כרבע אחוז משוק הכרייה, כך שהשוק הזה צורך כיום 70,000 מגה־וואט, פי 10 ויותר מצריכת החשמל של ישראל. 

כל חברות השבבים בעולם עובדות במרץ כדי לייצר שבבים מהירים ויעילים יותר לתעשיית הבלוקצ'יין, ומחירם בשוק מזנק בהתאם לביקוש. המובילה בהן כיום, ואולי בתחום בכלל, היא סין. חברת Bitmain מבייג'ין מציעה כיום את השבבים למכונות הכרייה במחיר של 4,000 דולר לשבב, אבל לא המחיר הוא הבעיה אלא הזמינות; מכיוון שהיא לא עומדת בקצב ביקוש ההזמנות לאספקה בעוד חצי שנה ויותר. 

הפסימיסטים יכולים כעת לצייר גרף של התפתחות טכנולוגיית הבלוקצ'יין, שכשמה קושרת כל בלוק מידע שנוצר לשרשרת הבלוקים הקודמים, ולהראות שככל שהשרשרת הזו תתארך המשאבים שיידרשו לקיומה יהיו גדולים יותר עד שהיא תדרוש יותר מהאנרגיה הזמינה בעולם. אלא שכשמהפכות יוצאות לדרך אף אחד לא יכול לדעת לאן בדיוק הן יגיעו, וגם לא כיצד ייפתרו כל האתגרים הניצבים כעת בפניהן.

 

לאתגר את החוקים

בשבוע שעבר הגיע לארץ רועי סבג, ישראלי לשעבר שחי בארה"ב, מנכ"ל ומייסד "בלוקצ'יין כרייה" ואמיליאנו גרוצקי, מייסד משותף ומנכ"ל "בקבון" הקנדית. גרוצקי הוא ארגנטינאי ממוצא יהודי שרבים מבני משפחתו המורחבת עלו ארצה. סבג וגרוצקי הגיעו לרגל רישום החברה החדשה בבורסה לניירות ערך של תל אביב ולתהליך הרכישה של "בקבון". 

במסיבת עיתונאים שקיימו הם הרשימו בפתיחות שלרוב לא פוגשים בקרב הנהלות של חברות בארץ. הדרך שבה הם הציגו את הדברים הראתה על תרבות עסקית שיש מה ללמוד ממנה - לא מתנצלים על רווחים, מתגאים בהם; מוסיפים ערך לעולם; משקיעים בעתיד ולא בהזדמנות רגעית; מכבדים משקיעים. ב־56 הימים האחרונים של השנה שעברה החברה הרוויחה 10 מיליון דולר. 

אך לצד האתגרים הטכנולוגיים הניצבים בפני הטכנולוגיה הזו, האתגר הגדול שלה הוא אנשי העבר. במקרה זה המאבקים הצפויים גדולים עוד יותר - הטכנולוגיה הזו מאתגרת בנקים מסחריים, בנקים מרכזיים וממשלות, ואלה למודי ניסיון בהגנה עצמית. השאלה המתבקשת במסיבת העיתונאים נגעה להתבטאויות יו"ר רשות ניירות ערך היוצא, פרופ' שמואל האוזר, נגד חברות הכרייה וכל החברות הקשורות לטכנולוגיה הזו.

רועי סבג אמר בתגובה שהוא מבין את הצורך של הרשויות להגן על המשקיעים, אבל צריך להבחין בין החברות בצורה עניינית ולא באופן גורף. סבג רמז על כך שחברות רבות שינו את שמן כדי לרמוז למשקיעים שהן קשורות לטכנולוגיה החדשה והמבטיחה, גם כשלא היה שום כיסוי להצהרות הללו. 

לפי סבג, "בני דור ה־Y צריכים למצוא דרכים יצירתיות להצליח. אם Airbnb לא היו מאתגרים את ענף המלונאות או Uber את הכללים בשירותי המוניות, הם לא היו הופכים להצלחה". √

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר