לפני שבועות אחדים נדהמו לגלות תושבי המושבים אליקים ועין העמק במועצה האזורית מגידו, שעיריית יוקנעם השכנה מתכוונת לספח לעצמה כ־2000 דונם אדמה חקלאית המעובדת ע"י המושבים לצורך הרחבת העיר. בנייני דירות אמורים לקום במרחק עשרות מטרים מבתי המושבים, מה שיוביל בפועל לאובדן אדמות חקלאיות ולשינוי קיצוני באופי הישובים הוותיקים, שימצאו עצמם מוקפים בבנייה עירונית, ללא עתודות קרקע חקלאית או להרחבת הישובים. המקרה הזה עלול לקרות כיום לכל ישוב חקלאי במדינה. כל זה קורה בחסות החוק שנחקק ב־2014 לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור, שנועד לשמש מכשיר מרכזי של הממשלה לפתרון משבר הדיור ובעיית ההיצע המוגבל של אדמות לבנייה.
החוק יצר מפלצת בשם "הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור" (הותמ"ל). הוועדה קיבלה סמכויות מיוחדות שאמורות היו לייעל ולזרז את תהליך הבנייה, אך בפועל הפכו אותה לגוף כוחני ודורסני שלא מהסס לחסל מושבים, קיבוצים ושטחים ירוקים ללא כל הצדקה והגיון תכנוני. לראיה, בשנה האחרונה הוכרזו כמועדפים לדיור לא פחות מ־60 מתחמים בגודל של כ־100 אלף דונם, מתוכם כ־50 אלף דונם קרקע לשימוש חקלאי, המהווים גם שטחים פתוחים וירוקים בשולי הערים. חמור מכך, על מנת לעמוד ביעדים שקבעה הממשלה יהיה צורך בהפקעה של למעלה מ־600 אלף דונם חקלאות ב־20 השנה הבאות.
מדובר בהוראת חוק שחייבים למתן, אחרת, בתוך שנים ספורות יכסו שכבות אספלט ובטון כל חלקה ירוקה, והחקלאות הישראלית המפוארת - שרה"מ התפאר בהישגיה בביקורו בהודו - תחוסל.
בנייה למגורים חשובה לכולנו. אני מודע לצורך להגדיל את היצע הבנייה, אבל לא בהפקעה חסרת מידה עד כדי פגיעה אנושה בחקלאות. פגיעה זו עלולה גם להיות בלתי הפיכה בכל הקשור לביטחון המזון לאזרחי ישראל וכן למלאי הריאות הירוקות שנותרו. גם יישובים חקלאים שואפים להתרחב ולהציע עתיד לדור הבא. הם חלק מהפתרון, אבל זה צריך להיעשות בתכנון נכון, במידה ובעיקר - בהידברות.
תפקיד הממשלה לעשות את הנדרש בנושא הדיור, תוך פיזור האוכלוסייה וחיזוק הנגב והגליל. עם זאת, ממשלה שלא מפנה מאחזים ביהודה ושומרון, אינה יכולה לחסל מושבים וקיבוצים שהקימו את המדינה ותורמים לה גם כיום. אין לכך הצדקה ואין צורך. לא פותרים משבר אחד תוך יצירת משבר חמור יותר.
יש להכניס היגיון ומתינות בתהליך העבודה של הותמ"ל. זו מטרת הצעת החוק שהוגשה השבוע, הקוראת להגביל את הפגיעה בשטחי חקלאות ובמרחב הכפרי. הצעת החוק דורשת שהותמ"ל תתייחס לטענות החקלאים, תביא בחשבון את עוצמת הפגיעה במחזיקי הקרקע וקובעת כי לפחות 70% מהקרקעות החקלאיות של אגודה שיתופית חקלאית ששטחה נכלל בצו ההכרזה, ייוותרו בשימוש חקלאי. פחות מכך, אם יורדים באחוז הקרקעות החקלאיות, היישוב חדל להיות כפרי חקלאי.
העיקר אינם המספרים אלא שינוי גישה: צריך לשמור על האיזון הנכון בין בנייה מואצת ופתרונות דיור במחיר סביר, לבין שמירת יכולת הקיום של המרחב הכפרי, החקלאות והשטחים הירוקים והפתוחים. אפשר גם וגם. יש להחזיר לממשלה את האיזונים והבלמים בנושא זה. תמיכה בהצעת החוק הזאת תהיה ביטוי למחויבות הכנסת והממשלה להמשך קיומה של ההתיישבות ברחבי הארץ.
איתן ברושי הוא ח"כ מהמחנה הציוני, יו"ר השדולה החקלאית בכנסת
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו