ועידת איגוד התאגידים העירוניים המתקיימת באילת עוסקת פורמלית בנושא עתידנות אורבנית, אבל השיחות בין ראשי הרשויות ומנכ"לי התאגידים עוסקות בעיקר בעתידו של חוק הותמ"לים ובהסכמי הגג. חוק הותמ"לים הוא חוק טוב כמו ש־M16 הוא נשק טוב. השאלה מי מחזיק אותו ומה הוא עושה בו.
הותמ"לים הוקמו על מנת לקצר הליכים ביורוקרטיים וסחבת מיותרת, ואכן, לפני הקמת הותמ"לים הקמת שכונה היתה תהליך של 20 שנה. עד שהתושבים נכנסו לבתים, המציאות השתנתה והתכנון המפורט כבר לא היה רלוונטי. הסחבת גרמה לכך שקצב הבנייה פשוט לא הדביק את קצב החתונות והפער בין מספר המשפחות למספר הדירות הקפיץ את המחירים. הרעיון היסודי של קיצור דרמטי של התהליכים על מנת להשלים את המלאי הוא נכון, הבעיה היא בביצוע.
ראשית הבעיה הדמוקרטית - לרשות המקומית יש מקום בוועדה אך היא במיעוט. אם פקידי האוצר גמרו בדעתם, ראש העיר הנבחר לא יוכל להתנגד. מעבר לכך, יש את בעיית התכנון - אנחנו לא מעוניינים בתהליך של 20 שנה, אבל מנגד, החיפזון הוא מן הותמ"ל. כך למשל, איציק ברוורמן ותושבי פתח תקווה נלחמים בבג"ץ נגד תוכנית הותמ"ל להקמת 4000 יח"ד בסירקין המצטרפות לעשרות אלפי יחידות דיור בסביבה המורחבת. הטענה המרכזית היא שהותמ"ל כלל לא הביא בחשבון את המשמעות התחבורתית של המהלך. כביש 5 וכביש 471 שפקוקים כבר היום יצטרכו להכיל עשרות אלפי נהגים חדשים.
כחלון הבטיח שמחירי הדיור יירדו, ואם ההבטחה לא תתממש עד הבחירות, הוא ייענש. את רוב המשאבים הניהוליים שלו הוא השקיע בתוכניות חסרות תוחלת על הביקוש לדיור, תוכניות שכצפוי לא הניבו דבר. לכן הוא עושה עכשיו הכל, ובלחץ, כדי להגדיל את היצע הדירות ולהוריד את המחירים. הנזקים התכנוניים? זו כבר בעיה שהממשלות הבאות יצטרכו להתמודד איתה. זו לא הבעיה של כחלון, זו הבעיה של כולנו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו