הכרת ארה"ב בירושלים כבירת ישראל מעלה את השאלה אם זהו "המהלך" המשמעותי שישראל היתה צריכה לדרוש מממשל טראמפ. צעד הצהרתי, בשעה שהכרה בריבונות ישראל בגולן לא רק תשנה את המציאות, אלא גם תעצב אותה לשנים קדימה ותהלום את האינטרס האמריקני לבלום את השתלטות איראן על האזור.
בעוד ארה"ב מרפה את אחיזתה במזרח התיכון, רוסיה ובעיקר איראן ממלאות את החלל. כניסתה של איראן לסוריה היא חלק מתוכנית אב מוסדרת להשתלטות על מרחבים קורסים במזרח התיכון לשם הרחבת מוטות השליטה שלה כמעצמה אזורית עולה. כך קורה בתימן, בחלקים של עיראק וכאמור בסוריה.
האיום האיראני חדל מזמן להיות עניינה הבלעדי של ישראל. בעצם השתלטותה על אזורים ומדינות קורסות, בקריאת התיגר שלה על סעודיה, בהקמת בסיסים צבאיים בסוריה ובפיתוח טילים בעלי יכולת הגעה לאירופה, ואולי בעתיד לארה"ב - איראן הופכת להיות איום משמעותי על העולם המערבי.
התבססותה של איראן בסוריה וקרבתה המשמעותית לגבול ישראל ברמת הגולן נושאת מאפיינים אימפריאליים־מעצמתיים, ומביאה את איראן לראשונה לגבול במדינה מערבית שאינה עוטפת את גבולותיה הטבעיים. הלכה למעשה, ישראל היא כיום המוצב הקדמי של העולם המערבי בעימות העתידי הבלתי נמנע מול איראן, שמצידה תנסה לערער את הלגיטימיות של ישראל בגולן, ולגרור אותה לעימותים מוגבלים.
לצד מציאות זו, ישראל נמצאת כיום בנקודת זמן היסטורית. ראשית, משוואת האינטרסים שהיתה תקפה ב־50 השנים האחרונות - שלום עם סוריה בתמורה לנסיגה ישראלית מהגולן - קרסה וירדה מהפרק. סוריה בגרסתה החדשה כמדינת חסות איראנית־רוסית היא גוף פוליטי מדמם, הסוחב על גבו סכסוך שבטי־רצחני ומלחמת אזרחים קשה. היא צועדת במסלול אי־יציבות שעתיד להימשך שנים ארוכות; במקרה הטוב יישא מאפיינים הדומים לפירוק יוגוסלביה, ובמקרה הרע ילך וידמה ללבנון של העשורים האחרונים. סוריה לא תהיה עוד כשהייתה.
שנית, ישראל ניצבת בהלימת אינטרס נדירה עם ארה"ב ועם מדינות חצי האי ערב, שכל אחת מסיבותיה רואה באיראן איום משמעותי. גם אירופה, שכהרגלה מאחרת בהבנת איומים גיאו־אסטרטגיים, תפנים בקרוב שניסיונות הפיוס עם איראן יעלו חרס. לכל המדינות האלה ברור שכל נסיגה של ישראל מרמת הגולן תייצר ואקום שאליו תיכנס איראן - אירוע שהוא עילה למלחמה מבחינת ישראל, ומהלך שעלול לגרור את האזור כולו למלחמה.
דרישה בינלאומית מישראל לביצוע פשרות כפויות ברמת הגולן בניסיון לגבש סדר אזורי חדש בסוריה, או כחלק מניסיון איראני לסחוט את הקהילה הבינלאומית להארכת ההגבלות שהתחייבה עליהן בתחום הגרעין, אינה תסריט מופרך.
ישראל צריכה לזהות את ההזדמנות הקיימת בממשל טראמפ ולשכנע את ארה"ב - שעד לפני כמה חודשים עוד החזיקה בעמדה שעליה לעזוב את סוריה לאחר תבוסת דאעש, וכעת מבינה את השלכות המהלך על התחזקות איראן והשפעת רוסיה על האזור - כי הכרה בריבונות ישראל ברמת הגולן תאפשר לה לעשות צעד בכיוון המשך השפעתה במינימום השקעה.
חלון ההזדמנויות קיים, התנאים ישנם, וזו השעה - הכרה אמריקנית בריבונות ישראל בגולן תהיה תרומה היסטורית של טראמפ לעיצוב המזרח התיכון ולהבניית דוקטרינת ביטחון ויציבות לשנים הבאות.
איציק צרפתי הוא מנכ"ל "היחדה (הקואליציה) למען הגולן"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו