ככל שעובר הזמן מתברר כי חוק הלאום, אם יעבור בכנסת, יהיה בכייה לדורות. החוק, שנועד לקבע במעמד של חוק יסוד את היותה של ישראל מדינה יהודית, במטרה לאזן את חוקי זכויות האדם שעברו במחטף בתחילת שנות ה־90, עתיד להחטיא את מטרתו פעמיים: ראשית, כפי שמדגימה ההצעה שהגיש אתמול ח"כ פולקמן בדבר זכויות המיעוטים, עד שיעבור את הליכי החקיקה בכנסת יתווספו לחוק סעיפי זכויות אדם שונים שיקבעו בו את הרעיונות הפרוגרסיביים המניעים את בג"ץ מאז המהפכה השיפוטית. וממילא, יצא שכרנו בהפסדנו.
שנית, המחשבה שיש חוק המסוגל לרסן את האקטיביזם השיפוטי היא תמימה מאוד. חסידי האקטיביזם השיפוטי הרי דוגלים בקריאה "מהותית" של החוק ואינם חשים מחויבות ללשון המחוקק. במצב זה, כל נוסח שינסה לרסן או לאזן אותם יהפוך במחי פרשנות יצירתית לאות מתה, או חמור מכך – לעילה נוספת להתערבות במעשי הכנסת ובהחלטות הממשלה.
זו אינה תיאוריה בעלמא. שופטי העליון כבר הבהירו מזמן כיצד הם תופסים את הצלע "היהודית" בצירוף "יהודית-דמוקרטית". הם לא רואים בה את התוכן הלאומי, הדתי והמסורתי שהזהות היהודית מכילה עבור רוב הישראלים, אלא את הרעיונות האוניברסליים שלה, הבאים לידי ביטוי במוסר הנביאים ובמצוות הסוציאליות. עבורם "מדינה יהודית" היא מונח המעוצב על פי רעיונות התנועה הרפורמית, ולא לפי חלומות הציונות הדתית או ש"ס.
כך הסביר זאת אהרן ברק בספרו: "אם בעולמה של היהדות מצוי זרם פרטיקולוריסטי וזרם אוניברסלי, מן הראוי הוא לשופט לאמץ את הזרם האוניברסלי, שכן זרם זה מתיישב עם ערכיה של ישראל כמדינה דמוקרטית יותר מהזרם הפרטיקולריסטי" ("שופט בחברה דמוקרטית", עמ' 158). או כלשונה של השופטת דליה דורנר: "הערכים היהודיים כפי שאני מפרשת אותם... הם ערכי צדק, שלום, חירות ויושר וערכים תרבותיים רחבים כמו השבת כיום מנוחה ועברית כשפת המדינה" ("ללא גלימה", עמ' 157). האם מישהו חושב שבעתירה הבאה נגד חוק המסתננים, למשל, תימצא לנו תועלת בכך שבג"ץ יוכל לצטט מערכי "הצדק, השלום והחירות" של "הזרם האוניברסלי" ביהדות?
בשל כך, החוק מסוגל לחולל נזק עמוק. עד היום היו השופטים צריכים להיתלות בפגיעה כלשהי בחופש העיסוק או בכבוד האדם – דבר שהגביל את התערבות בג"ץ למקומות שבהם אפשר להצביע על נפגעים אנושיים. חוק הלאום עלול לבטל מגבלה זו ולתת צ'ק פתוח לביקורת השיפוטית בכל נושא בטענה של פגיעה בערכיה המופשטים של המדינה, גם אם איש לא נפגע וציפור לא צייצה. זהו כתב כניעה ללא תנאי של הכנסת שיהפוך את ביהמ"ש העליון למחוקק העליון במדינה. אם נותרה בימין עוד ראיית הנולד, מוטב לעצור זאת עכשיו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו