על ישראל לסייע במחלוקת המצרית־אמריקנית

מצרים הופתעה השבוע מהחלטה של ארה"ב על הקפאתם של כספי סיוע כלכלי וצבאי בהיקף של כ־300 מיליון דולר. הממשל האמריקני נקט צעדים אלה בשל טענות כי מצרים אינה עומדת בדרישות לשיפור מצב זכויות האדם במדינה.

מצרים נהנית מאז הסכם השלום עם ישראל מסיוע צבאי אמריקני שנתי של 1.3 מיליארד דולר ומתמיכה כלכלית אזרחית של כ־250 מיליון דולר בשנה. הממשל האמריקני של אובאמה הביע את מורת רוחו מהדחתו של הנשיא מוחמד מורסי והקפיא משלוחי נשק למצרים. אמנם הקשרים השתפרו לאחר שא־סיסי נבחר לנשיאות, אולם היחסים נותרו צוננים. הקפאת משלוחי הנשק מארה"ב גרמו לא־סיסי לגבש אסטרטגיה של גיוון מקורות הנשק של מצרים והידוק הקשרים הביטחוניים עם רוסיה וצרפת. 

המשטר במצרים נמצא במאבק קשה מול שורה של ארגונים אסלאמיים קיצוניים המאיימים על הביטחון ועל היציבות של המדינה, ובהם ארגון האחים המוסלמים, שלוחות המדינה האסלאמית (דאעש) בסיני ובלוב וארגוני טרור אסלאמיים קטנים יותר דוגמת ארגון חזם. כדי להתמודד עם הרדיקליזציה האסלאמית ועם הטרור, נאלץ המשטר המצרי לנקוט מכלול צעדים מבצעיים אדמיניסטרטיביים ומשפטיים, שחלקם נתפסים בארה"ב ובאירופה כפגיעה בזכויות אדם. מצרים נתונה מאז המהפכה ב־2011 במשבר כלכלי והמשך הטרור פוגע ביכולת שיקום הכלכלה, בעיקר בתחום התיירות וההשקעות של משקיעים זרים.

החלטת הממשל האמריקני גרמה להפתעה כפולה עבור מצרים: ראשית, במצרים האמינו כי עם בחירתו של הנשיא טראמפ, שרגיש פחות לנושאי זכויות האדם ומעמיד בעדיפות גבוהה את המלחמה בטרור האסלאמי, ישתפרו הקשרים בין המדינות וארה"ב תגלה יותר הבנה לבעיות המשטר המצרי מבית. ושנית, המידע על ההחלטה של משרד החוץ האמריקני נמסר למצרים רק שעות ספורות לפני שפורסם באמצעי התקשורת בארה"ב. 

עיתוי ההחלטה, ערב הגעת משלחת רמת דרג מארה"ב לפגישה בקהיר עם הנשיא א־סיסי, כדי לקדם את תהליך השלום בין ישראל לפלשתינים, ושבועות ספורים לפני תרגיל משותף רחב היקף של כוחות אמריקניים עם צבא מצרים, מעורר סימני שאלה לגבי מידת הסנכרון בין הגורמים השונים בממשל האמריקני. הנשיא טראמפ אף התקשר זמן קצר לאחר פרסום ההחלטה לנשיא א־סיסי ואמר לו כי יפעל להמשך הידוק היחסים בין המדינות. 

במציאות הכאוטית של המזרח התיכון מצרים היא בעלת ברית חיונית של ארה"ב ושל בעלות בריתה מקרב המחנה הסוני המתון במזה"ת. הסכם השלום עם מצרים והקשרים הביטחוניים שנרקמו עימה בשנים האחרונות הם בבחינת אינטרס אסטרטגי חיוני עבור מדינת ישראל. לפיכך על ישראל לנסות לסייע בפתרון נקודות המחלוקת בין ארה"ב למצרים כדי שהן לא יפגעו ביציבות המשטר במצרים וישמרו את מצרים כמרכיב יסוד בקואליציה הסונית המתונה במזרח התיכון לנוכח האיומים, בעיקר מצד איראן והציר השיעי, לאחר תבוסת המדינה האסלאמית בעיראק ובסוריה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו