מכת הספוילר: תנו לנו צ'אנס

הכל הלך בדיוק על פי התכנון. מצאתי תוסף שמסלק מהדפדפן ביטויים וצירופי מילים על פי בחירה, ומייד הוספתי שם את הביטוי "משחקי הכס" בכל שפה שאני מכיר. פעולה דומה נקטתי גם בטוויטר, שמאז ומעולם נחשב ל"מרכז הפיגועים" עבור מתחמקי הספוילרים.

הפרק הראשון עבר בשלום. כך גם השני, השלישי ועד הפרק האחד לפני האחרון בעונה. גם בפייסבוק, שמשמש גם הוא בית גידול ל"מספיילרים", הצלחתי לחמוק מרמזים כאלה ואחרים. הכל היה מוכן לריטואל הקבוע: לצפות בבת אחת בכל הפרקים ששודרו עד כה, ולחבור לציביליזציה בישורת האחרונה ובציפייה לפרק האחרון.

אבל ממש כמו בעלילת "משחקי הכס", שם אדם בוגד בבעל בריתו בהינף פגיון, רעל או דרקון, כך החליט אדם שחשבתי שהוא חבר לכתוב סטטוס שמכיל מגה־ספוילר שהתרחש בפרק הלפני אחרון. ככה סתם, בלי אזהרה, בלי חמלה.

בעונה שעברה של "משחקי הכס" הספוילר הגיע בצורה עוד יותר אכזרית. גם הפעם הצלחתי להימנע מכל רמז על מה שקורה, ואז התיישבתי לצפות במשחק NBA בשידור ישיר. 

נשארתי לצפות גם במסיבת העיתונאים שאחרי המשחק. שאלות נשאלו, תשובות נענו, ואז הרגשתי איך ראשי נערף כשהכדורסלן קווין לאב אמר את המשפט הבא: "אוקיי, סיימנו? כי ג'ון סנואו חי ויש לי פרק לראות".

הטור הזה יוכל בעתיד להיכנס בקלות לרשימת ה"הנה החיים כאן טובים למרות הכל, כי תראו במה הם מתעסקים". אבל עכשיו קיץ, וסדרות מופת כמו "משחקי הכס" מהוות עבורנו את האסקפיזם האולטימטיבי בתום יום מתיש שבו היינו צריכים למצוא פעילויות לילדים ולשפוט אותם על הפרת אמונים כשהם מצהירים שהם צחצחו שיניים, ואחר כך על קבלת חטיף במרמה.

זו הסיבה שכאשר אנחנו מתיישבים מול הסדרה האהובה שלנו, אנחנו רוצים להיות שם, עמוק בתוך העלילה. לקבל את הטוויסט בהלם מוחלט. לכאוב את הבגידה, להתלהב מהנקמה, להתרגש עם הגיבורה. אבל זה בדיוק מה שמניע את ה"מספיילרים": הם ראו את הבלתי ייאמן, וחייבים לדבר על זה עם מישהו הרגע, עכשיו. חייבים קבוצת תמיכה.

סוגיית הספוילרים הפכה לנושא רגיש כל כך בגלל השינוי בהרגלי הצפייה שלנו. בעבר כולם היו מחכים, למשל, ליום שלישי ב־21:20 כדי לצפות בסדרה האהובה. ההמתנה היתה שוויונית, כמעט כולם ראו הכל באותו הזמן, וגם אם לא ראו, לא היו פייסבוק וטוויטר כדי לקלקל לכל השאר. עידן

ה־VOD שינה הכל: כל אחד רואה את הסדרה האהובה עליו בקצב שלו.

ובכל זאת, מה עובר אצלכם בראש, אנשי הספוילרים? איך אתם לא חושבים לפני שאתם יורים ספוילר אכזרי לחלל הפייסבוק? אז בואו ננסה לגבש כאן קוד אתי: סטטוס גרנדיוזי על אירועי הפרק הקודם - לא! סטטוס אזהרתי עם ספוילרים בתגובות – כן. לינק ליו־טיוב לרגע השיא של הפרק האחרון – לא! כמו כן, תקופת הצינון לספוילר צריכה לעמוד על שבועיים – מספיק זמן כדי לתת צ'אנס למתעכבים. אלו לא דרישות דרקוניות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו