1. לכל מלחמה, מבצע או אירוע לאומי יש הקלישאה שלו - ובעניין גלעד שליט אין ספק כי מאז שידור הקלטת צמד המילים "נראה טוב" מהווה את המקבילה ל"קונספציה" של מלחמת יום כיפור. מי לא צפה ומיהר להסביר כי הוא "נראה טוב"? אכן, גלעד נראה טוב יחסית לציפיות. כל כך טוב עד שאפילו המשקפיים שהרכיב לפני כן - נעלמו. האומנם הדבר מעיד כי במהלך שהותו בשבי אפילו ראות עיניו השתפרה- למעשה, גלעד שליט נראה טוב עד כדי אימה. 160 השניות שבהן חזינו בו אינן מעידות על דבר חיובי. סביר שבחלוף שלוש שנים עבשות, נטולות חיים, היום שבו הצטלם עורר בו תקווה, עניין, התרגשות, חידד את חושיו. סביר שבשעה שאנו הבטנו שוב ושוב בתמונות הוא כבר נמצא בשגרת יומו המדכאת. גלעד בטוב? לאנשים רע כשיש להם שפעת, כשהם שונאים את העבודה, כשהם נפרדים מחברה. כשהם נמצאים בשבי החמאס יותר משלוש שנים - לא טוב להם, לא. 2. הדקות שבהן צפינו בו מקריא את דבריו מן הדף הן תמצית הלענה של הסכסוך הישראלי-ערבי בכללותו. הנה לפנינו חייל שריון מהצבא החזק במזרח התיכון כשהוא חסר אונים בידי ארגון קטן אך מתוחכם ואכזרי. והנה מונח לפנינו הפתרון - להתפשר, להיענות לדרישתם ולשחרר רבים, רבים מאוד, תמורת אחד. וזהו פתרון שקשה להסכים לו. הוא לא צודק, גם לא ראוי למדינה שנאבקת על מעמדה, אבל הוא כנראה הפתרון היחיד. נכון מאוד. להחזיר את שליט באמצעות עסקה בכל מחיר שדורש החמאס זו חוכמה קטנה. לא הוגן להשיב מאות מחבלים תמורת חייל; טיפשי לחזק דווקא את החמאס לעומת הפתח; ועולה השאלה כיצד נתמודד עם החטוף הבא. אולם נכון גם שלהתנגד לעסקה זו חוכמה קטנה. חלק ניכר מהמחיר ממילא כבר שילמנו. בחמאס יודעים היטב כיצד אפשר להחזיק מדינה שלמה בידיים; מאות אסירים ישראל כבר ניאותה לשחרר במהלך המשא ומתן; ובמחיר ששליט משלם אי אפשר להפריז. בפועל, את הסכסוך הישראלי-ערבי צריך לנהל עם המבט לחשבון הסופי, כולל הבנה כי טעויות בלתי נמנעות יהיו חלק ממהלך הדרך. מה גם שככל שבחמאס מתרשמים מהחולשה הישראלית בנוגע לנכונות להיכנע לדרישתם תמורת חייל בודד - הם גם מתרשמים מהעוצמה הגלומה בהתעקשות לא להפקיר יהודי. כן, יהודי. כי אף על פי ששליט הוא חייל צה"ל - התמונות מהשבי מקלפות מאיתנו את מעטה הישראליות הקשיחה ומשאירות אותנו יהודים. לא לחינם כשאריק שרון נימק את שחרורו של אלחנן טננבאום, הוא אמר "לא משאירים יהודי בשבי ערבים". כשהם בשבי, הם קודם כל יהודים. גם אנחנו. רק בצאתם, ישראלים. 3. מבלי להיכנס לניתוחים פסיכולוגיסטיים, במהלך דבריו של שליט ניכר היה מין חיוך מובלע: כאילו ביקש לשדר לנו שגם הוא אינו מבין כיצד נקלע למוקד הסכסוך. כאילו רצה לומר שהסיטואציה כה טרגית עד שאין לבחור בן ה-23 ממצפה הילה אלא לראות גם את הקומי שבה. מה לו ול"מוג'הדין", המילה שגרמה לו לחייך מעט. 4. וישנם שולי הדברים. האם בכוונה ביקשו שיקרא עיתון ביום שבו הודיעו על הלווייתו של אסף רמון? מי שם לב לכך שבדיוק ביום שבו שודרה הקלטת של גלעד שליט נהרג נחשון וקסמן, רק לפני 15 שנים. 5. בחזרה למחיר שיש לשלם תמורת העסקה. לאחר שידור הקלטת כבר מדובר בוויכוח אנכרוניסטי. אין עוד חלופה. משה רבנו - שראה את הארץ ולא בא אליה - היה אחד. גלעד חייב לצאת מן המדבר. הוא ישב בסוכה מספיק זמן בשביל כולנו. לפעמים שתי דקות וארבעים שניות הן הנצח.