פסיקת בית המשפט העליון אתמול גורמת, לדעתי, עוול לכל הנשים החד־הוריות המגדלות את ילדיהן. מניסיון חיי ומניסיונן של נשים רבות אחרות, אני למדה כי בתחילה האב עומד במטלותיו במסגרת המשמורת המשותפת - אולם כעבור זמן מה הוא אינו עומד בהן ואפילו במטלות השגרתיות כמו להחזיר את הילדים מהגן או מבית הספר. החלטה זו תגרום להרבה נשים חד־הוריות למתח נפשי, לרבות סכסוכים עם האב. ניסיון החיים מלמד כי אם, בדרך כלל, בשלה יותר לטפל יותר בילדים - במיוחד בגיל הרך.
יחריף מצוקה כלכלית
בקבוצת הפייסבוק שלי "לוחמת הצדק" אני מכירה נשים חד־הוריות שנמצאות במצוקה כלכלית נוראה. חברותיי ואני מארגנות להן, מדי סוף שבוע, חבילות מזון. גם כך, היום, המצב של הנשים החד־הוריות אינו משביע רצון, ויישום הפסיקה של בית המשפט העליון ידרדר אותן עוד יותר.
נשים חד־הוריות ממשיכות לפנות לארגונים דוגמת "סופר־מאמא", המאגדת כ־120,000 נשים - מתוכם 80,000 הן אמהות חד־הוריות הפונות לעזרה באוכל או לסיוע כלכלי, משפטי וסוציאלי.
פסיקה כזו עלולה לגרום למצב שאמהות חד־הוריות יפסיקו לצאת לעבוד, לצאת ללמוד, להתפתח למרות הקושי שבכך. עוד משפחות יצטרפו למעגל העוני וילדים ידרדרו לרעב - דבר שעלול ליצור מעמסה גם על רשויות הרווחה.
חשוב לשים לב שנקודת המוצא מלכתחילה היא אינה שווה. שכרם של גברים אף פעם לא שווה לשכר הנשים. משרות אם הן קצרות ומצומצמות, אנחנו עובדות פחות, למען הילדים, וכתוצאה מכך מרוויחות פחות - דבר שפוגע בחלק מאיתנו.
כמובן שקיים מצב שיש גברים שמרוויחים פחות מנשים. איזה תמריץ הם יקבלו מפסיקה כזו של בית המשפט לצאת ולהרוויח יותר, ולעבוד יותר למען הילדים שלהם?
הכותבת היא אם גרושה ל־6 ילדים מירושלים
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
