משבל הכותל: מסר של דחייה ליהודי התפוצות | ישראל היום

משבל הכותל: מסר של דחייה ליהודי התפוצות

אני יהודי אורתודוקסי שומר מצוות, המחויב באופן מוחלט להלכה. כמו רבים מהיהודים בישראל, גם אני חולק על הרפורמים בשלל נושאים - החל מה"היתר" להשיא זוגות מעורבים (יהודים ולא יהודים) וכלה בהכרה כיהודי במי שרק אביו יהודי. אבל כמו רבים מהישראלים, גם אני מזועזע מהחלטת הממשלה לבטל את מתווה הכותל וחוק הגיור; איזה מסר עובר למיליוני יהודים בארה"ב? מה היהודים האלו, אחינו ואחיותינו, אמורים לחשוב עלינו? המסר שנשלח לצעירים רפורמים, קונסרבטיבים וחילונים הוא - אתם לא רצויים כאן. נכון, אנחנו יוצאים אליכם מדי פעם לבקש את תמיכתכם מול נשיא עוין או כדי לערוך מסע התרמה גדול לצה"ל, למד"א או אפילו לזק"א. אבל בבקשה, אל תעשו עלייה, אל תבואו לכאן לביקורים, אל תחשבו שישראל היא גם הבית שלכם. 

חשוב להבין: מתווה הכותל הוא פשרה שגם הרפורמים נאלצו לוותר הרבה במסגרתה. הם לא קיבלו מקום ברחבת הכותל המרכזית, כפי שדרשו מלכתחילה, אלא רק הקצאה בחלק הדרומי של החומה, שלא היה עד עכשיו מקום תפילה. זו היתה פשרה כי במשפחה כולם צריכים לוותר כדי להסתדר זה עם זה. וכמו במשפחה, אם אחד הילדים לא מקבל כלום, שוב ושוב, הוא נדחק החוצה. 

האמת העצובה היא שהזיקה של יהדות התפוצות לישראל הולכת ונחלשת. זיכרון השואה והקמת המדינה שחיבר בין דור ההורים לבינינו הולך ומתעמעם, והצעירים מתרחקים מאתנו. הזהות היהודית של חלק גדול מהם נחלשת ושיעור נישואי התערובת גדל דרמטית. בתגובה, הקימה ממשלת ישראל את פרויקט תגלית ואת המשרד לקירוב יהדות התפוצות (בראשות בנט). זה רעיון מעולה וחשוב. אבל בהחלטות כמו אלו שהתקבלו השבוע היא הופכת את הפרויקטים הללו למיותרים. למה שצעיר יהודי בתפוצות יחשוב שיש לו קשר לישראל, אם זו משדרת לו בהחלטותיה שהוא, רבניו וערכיו אינם חשובים בעיניה? האם אין לנו אחריות כלפי מיליוני היהודים שבגולה? האם לא ראוי שנושיט להם קצה חבל כדי לאחות את הקרע?

ההחלטות הללו עלולות לחזור אלינו כמו בומרנג. שלטון שלא מוכן להתפשר ולחלוק במעט את הכוח שיש לו עלול לאבד הכל. בהיסטוריה היו הרבה ממסדים דתיים שלא רצו לוותר קצת על הכוח שלהם. ממסדים שלא הבינו שהעולם משתנה וצריך קצת, לא הרבה, לשחרר. זה קרה במהפכה הצרפתית שזרקה את הממסד הקתולי, זה קרה במהפכה הקומוניסטית שהשליטה את החילון במקום הכנסייה, וזה קרה גם אצלנו, כאשר הציונות נתקלה בתגובה עוינת מצד מרבית הרבנים. התוצאה היתה נטישת הדת והקמת מדינה בהגמוניה חילונית. קשה לדמיין את זה קורה כרגע, כאשר הכוח בידינו, הדתיים. אבל זה יכול להשתנות בן רגע כאשר ראשי אייפא"ק או השדולות הציוניות, שרובם לא אורתודוקסים, יגידו: נמאס, תסתדרו בלעדינו.

הכותב הוא חוקר יחסי ישראל והתפוצות באוניברסיטה הפתוחה

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר