כדי לסייע לאנשי אש"ף במאבקם במלך חוסיין, אביו של המלך עבדאללה, ולהביא למיטוט הממלכה ההאשמית. לבקשתה של ארה"ב התגייסה ישראל לעזרת ירדן. צה"ל הועמד בכוננות ולסורים הועבר מסר נחרץ מירושלים, דרך וושינגטון, כי אם ימשיכו הכוחות הסוריים להתקדם אל תוך ירדן, תתערב ישראל בקרבות. המסר התקיף עשה את שלו, הגם שלסורים היו סיבות טובות נוספות לעצור בטרם יהיה מאוחר. הכוחות הסוריים נסוגו חזרה אל שטחה של סוריה, וירדן ואף ארה"ב הפכו בעלות חוב לישראל.
50 שנה חלפו, ועתה ירדן היא העומדת, כך על פי הדיווחים בתקשורת הערבית, לשלוח כוחות אל תוך סוריה. הירדנים מבקשים לכונן לגבולם עם סוריה רצועת ביטחון שתרחיק את אנשי דאעש משטחם, אבל גם תהווה חיץ למקרה שלוחמים של איראן או של ארגון חיזבאללה ינסו לבסס לעצמם אחיזה בדרום סוריה.
ההתרחשויות הללו באות על רקע התמשכות המלחמה בסוריה. זו אינה חדלה להפתיע, ומי שחשב בטעות, רק לפני כמה חודשים - בעקבות כיבושה של העיר חאלב, השנייה בגודלה במדינה, בידי בשאר אל־אסד ובעלי בריתו - כי ניצחונם של בשאר, של פוטין ושל האיראנים הוא עניין מוגמר, מגלה שהשמחה בדמשק ובמוסקבה היתה מוקדמת. הרוסים חסרים כוחות, בין שסוריים או איראניים, שיוכלו להכריע את המרד ולהתפרס כחילות מצב בכל רחבי המדינה כדי להבטיח את השקט ואת הרגיעה. וכך, המורדים מוסיפים להילחם ואף להלום בכוחותיו של הצבא הסורי.
משום כך מקדמים הרוסים את הקמתם של אזורים מוגנים, שמשמעותם היא חלוקתה של סוריה לאזורי השפעה בין השחקנים השונים. כך ישמרו הטורקים לעצמם אזור בשליטתם בצפון המדינה, האמריקנים והכורדים יוכלו להוסיף ולהחזיק במזרח המדינה (אם יעלה בידם לגרש משם את דאעש), ואף לירדנים יינתן אזור משלהם בדרומה של סוריה. הרוסים לעומת זאת ייוותרו עם חצי תאוותם בידם, הם ייאלצו לוותר על כשלושה רבעים משטחה של סוריה אבל בכך יבטיחו את הישארותו של בשאר בשלטון במערבה של המדינה, החלק החשוב וגם המאוכלס של סוריה.
כמו ישראל ניצבת אפוא ירדן בפני אתגר לא פשוט. דאעש התבסס לאורך גבולה הצפוני. לארגון שלוחה פעילה באזור אגן הירמוק (צבא ח'אלד אבן אל־וליד), ובנוסף לוחמיו מצויים גם מזרחה לאורך מאות קילומטרים של הגבול הסורי־ירדני. לפני שנתיים אף ניסה דאעש לפרוץ אל הר הדרוזים אך נהדף משם. הארגון נושא באחריות לשורה ארוכה של פיגועים שהתרחשו לאורך הגבול וגרוע מכך, הוא מחדיר טרור לתוככי הממלכה, ואנשיו או תומכיו כבר ביצעו כמה פיגועים כואבים גם בירדן עצמה.
אלא שאם בעבר המסקנה המתבקשת היתה כי בשאר עדיף על דאעש, הרי היום הברירה היא בין דאעש לבין משמרות המהפכה של איראן, והירדנים אינם רוצים לא באלו ולא באלו. משום כך נאלצת ירדן לשקול את האפשרות להתערב בנעשה בסוריה תוך כדי הסתייעות בשבטים הבדואיים מן הצד הסורי של הגבול ואפילו בדרוזים החוששים לעתידם.
ישראל לעומת זאת אינה יכולה להרשות לעצמה מעורבות ישירה במלחמה בסוריה, וברור גם שאין די ברצון הטוב שהיא קונה בצד השני של הגבול על ידי מתן סיוע רפואי והומניטרי. בינתים מטילה ירושלים את יהבה על מוסקבה כדי למנוע נוכחות איראנית מן העבר הסורי של הגולן, אך לרוסים אינטרסים משלהם בסוריה, כפי שהוכח לא פעם בעבר. זה הזמן אולי לבחון פתרונות יצירתיים נוספים. פעם חששו בישראל מפני כינונה של חזית מזרחית עוינת המשתרעת מראש הנקרה עד עקבה. היום יש לישראל גבול מזרחי של שלום עם ירדן, ולא היה מזיק אם רצועת הביטחון הירדנית היתה משתרעת צפונה גם אל אזור הגולן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו