האם באמת ישנו הגיון להעביר את מכון וולקני לצפון? | ישראל היום

האם באמת ישנו הגיון להעביר את מכון וולקני לצפון?

בשבוע הבא תתקיים במכללה האקדמית תל-חי ועידת אצבע הגליל השלישית, שתעסוק בין היתר בהעתקת מכון וולקני לגליל ותדון בשאלה האם מדובר במהלך כלכלי מהפכני לגליל או שמא זהו מהלך שיפגע בתשתית המחקר בישראל? בחודשים האחרונים  ניטש ויכוח נוקב סביב נושא זה. 

מדובר על אחד המכונים הטובים בעולם, המכון ממוקם כיום במרכז הארץ ומעסיק כ-700 אנשי מקצוע מעולים. המכון נותן מענה למרחב החקלאות בישראל, מאילת בדרום ועד אצבע הגליל בצפון. ההצעה הממשלתית להעתיק את המכון לצפון עוררה התנגדות רבה בקרב עובדי המכון ונתמכה ע"י אנשי מקצוע שונים, בטענה שהמעבר עלול לרסק את המכון. 

אין ספק שמיקומו הנוכחי בסמוך למכון ויצמן ולפקולטה לחקלאות יש יתרונות רבים. מנגד מעבר מושכל, הדרגתי לצפון, תוך חיבורו למכון המחקר מיג"ל ולמכללת תל-חי יכול להשיג הישג אדיר לפיתוח הפריפריה. עוגן מחקרי של מכון ברמה עולמית ימשוך סטודנטים מעולים כולל דוקטורים ודוקטורנטים לאזור. תעשיות מחקר ופיתוח בתחום יתמקמו בגן התעשייה בתל-חי בסמוך למכון ולמיג"ל והחקלאות באצבע הגליל, שמהווה מקור פרנסה עצום יכולה להגדיל את הפריון ולהכפיל את רמת התוצרת. האפקט הכלכלי חברתי על האזור הוא עצום, וישנם הצלחות דומות בעולם במדינות כמו הולנד, צרפת, ארה"ב ואחרות שבהם הממשלות החליטו וביצעו צעדים דומים.

מנגד עומדת השאלה האם המעבר עלול לפגוע באיכות המכון. מצד אחד התנאים הבסיסיים קיימים. בגליל כבר היום יש כ- 100 חוקרים מובילים בתחומים משיקים, קיימת חקלאות ענפה ומגוונת שיכולה להיות שדה ניסיון מעולה, ישנם חוגים ממצוינים כולל תארים למסטר במכללת תל- חי ובמכללות אחרות באזור. לכן יש גרעין לאותו אקוסיסטם הנדרש על מנת להבטיח את ההצלחה. אך מנגד ברור שבשלב הנוכחי המוסדות האקדמיים הסמוכים למכון במרכז עדיפים על פני הקיים בצפון. לכן התשובה לכך תלויה בתהליך המעבר. 

התהליך צריך להיות הדרגתי ומחושב. ניתן להקים בתחילה שלוחה מרכזית עם מעבדות חדישות, ליצר את שיתופי הפעולה בין המכון, למיג"ל, תל-חי, התעשייה והחקלאות באזור. במידה והחיבור הזה יבשיל ואף יתמרץ חוקרים איכותיים להגיע לאזור, ניתן להרחיב את השלוחה ולבסוף לקבל החלטה על מעבר של הפעילות המרכזית של המכון לצפון. 

תהליך כזה המותיר את מרכז הפעילות של המכון במרכז לצד פיתוח של שלוחה מובילה בצפון, יכול למנוע את הפגיעה בטווח קצר, ובמידה והשלוחה מתפתחת לשביעות רצון מנהלי המכון, התהליך הטבעי יוביל למעבר ההדרגתי.  

הכותב הוא מרצה בחוג לכלכלה וניהול במכללה האקדמית תל-חי ומנכ"ל קבוצת פארטו

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר