"ראשית, אל תגרום נזק" - אחד מעקרונות האתיקה הרפואית הבינלאומית קיבל ביטוי גם בחוק ביטוח הבריאות הממלכתי, שחוקק בישראל ב־1994 וקבע בין השאר כי כל תושב זכאי לשירותי בריאות באיכות סבירה, ובתנאים שלא יגרמו נזק מיותר לחולה. בעשורים האחרונים נצפתה בבתי החולים בישראל ובעולם עלייה בשיעור הזיהומים הנרכשים, אשר גורמת בהתאמה לעלייה בשיעור התחלואה והתמותה.
האיגוד האירופי דיווח באחרונה על כ־4.5 מיליוני חולים שנדבקו מזיהום בעת שהות בבית חולים, מתוכם כ־37 אלף נפטרו. הגורמים לעלייה זו הם רבים ומגוונים, ובהם היווצרות של חיידקים שעמידים בפני אנטיביוטיקה בשל שימוש לא נחוץ ולא נכון בה, תשתיות אשפוז מיושנות וצפופות שמאפשרות מעבר של זיהומים מחולה אחד לחולים שסמוכים אליו, מחסור מובנה בתקנים של צוותים רפואיים, שמתקשים להתמודד עם המעמסה היומיומית של מניעת זיהומים, וסיבות רבות נוספות.
בתי חולים שמצליחים להתמודד בצורה נכונה ויעילה יותר עם זיהומים הם אלו שבהם קיימת תרבות ארגונית רבת שנים של מניעת זיהומים. המשמעות היא שבכל החלטה שמתקבלת - החל מההנהלה ועד לאחרון אנשי הסגל - נושא מניעת הזיהומים הועלה, נדון וקיבל מענה נכון.
הדבר דורש אומץ ניהולי ומוכוונות ניהולית משום שהוא כרוך בקבלת החלטות לא פשוטות. למשל, אם להקפיד על ניקיון יסודי של חדר במחלקה שבו שכב חולה מזוהם, גם במחיר עיכוב חולים אחרים במיון שעות נוספות, רק כדי להבטיח חדר נקי מחיידקים מסוכנים; אם להשקיע יותר משאבים בהדרכות של הצוותים לעבודה נכונה שתמנע מניעת זיהומים, בתצפיות על אנשי הסגל כדי לוודא שהם עובדים נכון ואפילו בתכשירים משמידי חיידקים מתקדמים על חשבון ציוד אחר, רק כדי למנוע העברת זיהומים בין חולים; ועוד שאלות רבות שגם הן דילמות של אתיקה רפואית.
בשנים האחרונות עלתה מאוד המודעות לנושא זיהומים נרכשים בבתי החולים, ובישראל עושים בתי החולים עבודה מאומצת מאוד בנושא. טוב עשה משרד הבריאות שהחליט לפרסם השבוע את הדו"חות הללו לציבור, כדי לאפשר שקיפות ולעודד את הנהלות בתי החולים להשקיע בנושא. עם זאת, שקיפות ודיווח לציבור לבדם אינם מספיקים. על המדינה להשקיע כסף ומשאבים ייעודיים לטיפול בתשתיות הלקויות, לתכנן ולבנות יחידות טיפול נמרץ בבתי חולים שבהם אין כמעט מרווח בין חולה לחולה והם אינם עומדים בתקן משרד הבריאות בשל היעדר משאבים, להוסיף תקציבי בנייה כך שבכל בתי החולים לא יהיו מאושפזים יותר משלושה חולים בחדר ולהוסיף חדרי בידוד ותקנים של צוותי ניקיון ייעודיים וצוותים אחרים ולהשקיע בהדרכת הצוותים.
מעבר לכך שהשקעת משאבים בנושא תציל חיים, הרי בטווח הרחוק זה אפילו עניין שיש בו תמריץ כלכלי, שכן כאשר חולה נדבק בבית החולים בחיידק עמיד או מסוכן, האשפוז שלו יימשך זמן רב יותר ויידרשו משאבים רפואיים רבים יותר כדי לטפל בו, מה שמביא בהכרח להעלאת הוצאות המדינה על הטיפול בחולים שלנו. בטיחות הטיפול צריכה להיות בראש סדרי העדיפויות שלנו. בלי לוותר ובלי לעגל פינות.
הכותבת היא מנהלת היחידה למחלות זיהומיות במרכז רפואי העמק, כלליתטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו